אין ילדים אידיאליים, כמו גם הורים אידיאליים. כל המבוגרים טועים כשגדלים את ילדיהם. חשוב ללמוד להעריך מחדש את המצב ולנתח אותו, לתקן אותו בזמן, מכיוון שתלונות ילדות נותרה בזיכרון של הילד לכל החיים.
הוראות
שלב 1
הסתרת מידע חשוב הקשור לחיי העבר של הילד או למשפחתו עלול להזיק מאוד. בהמשך, הדבר יביא להתפתחות של חוסר אמון בהורים, להופעת מתחמי נחיתות. לכל אחד הזכות לדעת את האמת. הורים יכולים למצוא רק את הזמן הנכון ואת המילים הנכונות.
שלב 2
טיפול יתר. הורים רבים מנסים להגן על ילדם מכל העולם, אך כדאי לזכור שהתינוק יגדל והוא יצטרך לדאוג לעצמו. יש צורך לטפח עצמאות אצל ילד מגיל צעיר.
שלב 3
דרישות מוגזמות. אם הילד לא עמד בציפיות ההורים, בשום מצב, לא בסדר להטיח בו ולהעניש אותו. העיקר הוא לעודד את הילד לעשות כל שביכולתו ולשבח על התמדה ועבודה קשה, גם אם התוצאה הסופית לא תהיה מושלמת, בפעם הבאה היא תהיה טובה יותר.
שלב 4
חוסר עקביות של פעולות. במשפחות בהן שני ההורים מעורבים באופן פעיל בגידול הילד, ישנם מקרים בהם הדעות שונות. אחד ההורים מתעקש להעניש, השני לא רואה צורך בכך, מתקבלת מריבה. כדי למנוע מהילד להיות קורבן לסכסוך, על ההורים לדון באופן פרטי במצב, לקבל החלטה משותפת ורק אז הם יסבירו עם הילד. יש לתאם את פעולות ההורים, אחרת הילד יתבלבל בין שתי שריפות.
שלב 5
האשמות לא ראויות. בלחץ של מתח, עייפות, אולי אפילו שלא ברצון, האב או האם יכולים להאשים את הילד בעבירות קלות, או במעשים שלא ביצע כלל. לאחר ששפך חלק משליליות, ההורה מרגיש הקלה, ולא חושב על הנזק שנגרם לילד. תלונותיהם של ילדים אינן חולפות כל כך בקלות, בעתיד הדבר עלול לגרום למתיחות במשפחה. אם בהתקף כעס לא ניתן היה לרסן רגשות, יש צורך להסביר לילד שזו לא אשמתו ולבקש סליחה.
