אמביציה היא הרצון להשיג הצלחה, תהילה ולעשות קריירה. במבט ראשון, אין שום פסול במאמץ זה. אחרי הכל, דווקא אנשים שאפתניים ותכליתי הם לעתים קרובות "הכוח המניע" להתקדמות חברתית ומדעית וטכנולוגית. בנוסף, משמעות ההצלחה שהושגה היא עושר חומרי, רווחה, וזה חשוב מאוד. עם זאת, לאמביציה יכולות להיות תכונות שליליות גם כן.
מה טוב באמביציה
אדם שמחליט להצליח חייב להפגין עבודה קשה, התמדה, התמדה. ולשם כך אתה זקוק ליכולת להתגבר על עצלות, לוותר על פיתויים רבים, בידור, למקד את כל המאמצים במטרה העיקרית. זה משמע את האדם, מפתח בו כוח רצון ונחישות.
לא משנה אם הצלחה מושגת או לא, רצון חזק והתמדה תמיד יועילו לאדם בחיים.
בתקופת התחרות הקשה שלנו, בכדי להשיג עבודה טובה ומשתלמת, עליכם לגלות התמדה, יכולת "להציג את עצמכם" מהצד הטוב ביותר, לעניין מעסיק פוטנציאלי. כלומר, להיות קרייריסט במובן הטוב של המילה. לאדם שאפתני לעשות זאת הרבה יותר קל לעשות זאת מאשר לאדם שקט וצנוע. אדם שאפתני משיג יותר בחיים, הוא בטוח ביכולותיו.
מהם הצדדים השליליים של השאיפה
מחקרים שבוצעו במספר מדינות מערביות על ידי סוציולוגים ופסיכולוגים הראו כי אנשים שאפתניים נוטים יותר להשיג הצלחה, מרוויחים יותר מאנשים שאינם מציבים לעצמם יעדים גבוהים, אך לעיתים קרובות מרגישים רע, חווים לחץ פסיכולוגי, להיכנס לדיכאון. הרצון להשיג הצלחה, בכל האמצעים, הופך לרוב לבעיות בתקשורת עם אנשים אחרים.
אנשים שאפתניים מפתחים לעיתים קרובות "תסמונת תלמיד מעולה", מה שעלול להוביל לפחד מתמיד שלא להיות תקין, לטעות וכתוצאה מכך - לעצבנות מוגברת, עצבנות.
שאפתנות מובילה לעיתים לתופעה פרדוקסאלית לכאורה: אדם שהשיג תהילה, שעשה קריירה, אדיש להצלחתו, ולעיתים אף שואל את השאלה: "מדוע זה היה נחוץ? בשביל מה היה המאמץ? " אך הפרדוקס הזה רק ניכר. העובדה היא שאם הדרך להצלחה הייתה ארוכה וקשה מדי, אדם יכול פשוט "להישרף", להרגיש הרוס מוסרי, עייף. כתוצאה מכך, הוא לא יהיה מעוניין לעשות עסק משלו.
בנוסף, התמקדות מופרזת בהשגת הצלחה יכולה להוביל לכך שלאדם אין חיי משפחה, או מערכות יחסים עם חברים ועמיתים. לכן, עלינו לזכור שהכל טוב במתינות. כלל אוניברסלי זה חל גם על אנשים שאפתניים.
