המעבר מילדות לגיל ההתבגרות מלווה במרחק מסוים מההורים. זהו תהליך טבעי הנקרא הפרדה. הילד מתחיל להתגבש כאדם, רוכש אינדיבידואליות ותחושת ה"אני "שלו. זה מלווה לעיתים קרובות בקונפליקטים ובעיות פסיכולוגיות במשפחה.
הוראות
שלב 1
על ההורים להיות מוכנים שנער יקבל עצמאות, עליהם לתמוך ולעזור לילדם בכל דרך אפשרית. מבוגרים לא תמיד מוכנים לקבל ולהבין את השינויים הללו. המתבגר מתחיל לשאול שאלות: "למה אני?", "מי אני?" הוא מבין כי היציאה לעולמם של המבוגרים צריכה להתבצע על ידי אדם מוגדר יותר מאשר "ילד הוריו".
שלב 2
המתבגר צריך להתחיל לנסות תפקידים חדשים שונים, מודלים שונים של התנהגות. זה חייב להיעשות בחברה, תוך עזיבת המשפחה. אבל על הילד להיות משוכנע בתוקף כי ההורים מספקים לו הגנה אמינה. כלומר, לאחר שניסה תפקיד ונכשל, נער יכול לחזור ולהתאושש כדי למצוא לעצמו משהו חדש.
שלב 3
מתברר שמשפחה בריאה חזקה נותנת לילד יותר סיכויים לעצמאות. אם נער ממלא תפקידים יוצאי דופן עבורו בתוך המשפחה, יהיה קשה יותר להיפטר מהתלות בהוריו. הילד-מטפלת, הילד-מפייס, המחנך-ילד לא יכולים לעזוב את המשפחה כל כך בקלות, במקרה זה היא תתחיל לקרוס.
שלב 4
הורים יכולים להתחיל באופן לא מודע לסחוט נער על ידי החרפת מחלותיהם, ביטויים "אף אחד לא צריך אותך שם", "אף אחד לא יאהב אותך כמונו", "אתה לא יכול לשרוד בעולם אכזרי." מילים אלו מונעות ממבוגר להיפטר מהתלות הרגשית בהורים, הוא לא יוכל לבנות משפחה מן המניין עם נבחרו.
שלב 5
אם הפרידה מוצלחת, וזהו זכות גדולה של אמא ואבא, פרידה רגשית מובילה לתקשורת על בסיס שווה. נער משתתף בשיחות ובענייני משפחה כאדם מן המניין, הוא פתוח וגלוי יותר, הוא יודע בוודאות שהוא יכול לבקש עזרה בכל עת.
שלב 6
אם אתה מבחין בסימני פחד מהעולם החיצון, תלות חזקה בדעת הוריך, אל תשתוק, דון בבעיה זו עם משפחתך. הסבירו לאהוביכם ואהובכם שאתם אסירי תודה על הטיפול, אך עליכם להתחיל לחיות לבד. אל תגיש בשום צורה טענות או תאשים את הורייך. שקול את דבריך כדי לשלול את האפשרות לגרום לפגיעה.
שלב 7
הקפידו לדבר על אהבתכם לאמא ואבא, על תקוותכם לעזרתם ולתמיכתם, על רצונכם לקבל את עצתם. אחרי הכל, פרידתו של ילד שכבר בוגר מהוריו אינה אומרת כלל כי מערכת היחסים ביניהם מסתיימת ואינה שוללת את האפשרות לעזרה הדדית.
