ככל שתתחיל להעלות יחס של מבוגרים לכסף אצל ילד, כך גדל הסיכוי שהוא לא יישב על צווארו של הוריו עד גיל שלושים. אם יש פער בתחום החינוך הזה, אז אתה צריך למהר ולתקן את המצב.
ילד מגיל 3 עד 5
בגיל זה יש לומר לילד שכסף לא מופיע קסם בארנק. הילד צריך לדעת את היסודות הבסיסיים: להורים משלמים משכורת, הכסף הזה נפרש ומושקע על הדברים הנכונים. מעת לעת, את פיסות הנייר הצבעוניות האלה יש לתת לילד רק כדי להחזיק.
יחד עם הילד תוכלו לבנות 3 קופסאות שעליהן רשומות הכתובות: "הכנסה", "הוצאות", "חסכון". תנו לילד לסדר עליהם מטבעות בעצמו, וההורים יסבירו ממש על אצבעותיהם איך כל זה קורה בחיים.
ילד מגיל 6 עד 8
ילד בגיל זה צריך לתת דמי כיס. אתה לא צריך לתת הרבה, רק פעם בשבוע משהו בטווח של 50 - 80 רובל. אין צורך בשליטה קפדנית, אך בהחלט כדאי לשאול היכן הילד יבזבז את הסכום הנתון. הניסוי הטוב הזה ילמד את הילד בפועל לא לעשות טעויות בכלכלה, ולא יפגע בכיס ההורה.
אם להורים יש פיקדון בבנק, עדיף לחדש אותו באופן קבוע עם הילד. תנו להם לשרבט על ניירות מיותרים ולסמן את הקבלות.
ילד מגיל 9 עד 11
בגיל זה יש לומר לילד שכסף יכול להביא כסף. אם הורה עצמו מבין את מושגי העניין, המניות וכדומה, אז הגיע הזמן להאיר את ילדו בתחום זה.
אם ההורים עצמם הם משקיעים, יהיה זה חטא שלא להקדיש את הילד לכל התרשימים והצעות המחיר. יכול לקרות שגאון פיננסי צומח ממנו.
ילד מגיל 12 עד 15
לגיל זה, חשוב לתמוך ברצון של הילד להרוויח כסף בעצמו. כל משרה חלקית, בין אם מדובר באיסוף תפוחי אדמה או בחלוקת עלונים ליד המטרו, תגדיל את ההערכה העצמית של המתבגר. אולי כדי לדרבן אותו בדרך זו, כדאי לך לחתוך את דמי הכיס שלך?
אתה יכול לפתוח תיבה בבית, בה ייזרקו משימות עם תיאור העבודה והתשלום עבורן. אם הוא רוצה, הוא ירצה. אבל עבודה זו לא צריכה להיות קשורה בשום צורה למטלות הבית, אחרת, בקרוב אפילו הכוסות יישטפו רק בתשלום מסוים.
מעל גיל 16
הגיע הזמן ללמד את המתבגר לתכנן הוצאות. עליכם להתחמש בעט ובנייר, ולתת לו לרשום את הכנסותיו - הוצאות כמו שההורים עושים.
