בגיל שנת חיים הילד מפתח מאפיינים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים. זו תקופת המעבר מינקות לילדות. בגיל זה, דיבור וקו התנהגות מתחילים להיווצר באופן פעיל.
בשנת החיים הדיבור של הילד עדיין לא מפותח מספיק, אולם ניתן כבר לשמוע בבירור כמה מילים ומספר רב של צלילי תנועה. בשלב זה, הילד צריך לראות תמונות מלאות חיים וחפצי שם. הילד מתחיל לדבר פעלים, לנסח משפטים פשוטים קרוב יותר לשנתיים.
בשנת החיים הילד לעיתים קרובות גחמני ובוכה, הופך לחסר מנוחה. התפתחות הילד מתרחשת בקפיצות מסוימות. הוא רוכש כישורים וידע לא בהדרגה, אלא ברגע מסוים, שלאחריו יש רגיעה.
בתקופה של התקפי זעם, אין לגעור בילד יותר מדי, תשומת לב וטיפול חשובים עבורו. בשנה אחת הילד מתחיל לחקות את המבוגר ולחקור הכל. עולמו הרגשי של הילד נעשה עשיר יותר. כעת הוא יכול לבטא את רגשותיו לא רק בבכי, אלא גם בחיוכים, שכבר מודעים, מופיעים גם רגשות כמו הפתעה ועצב. הוא כבר מכיר היטב את שלו ושל אחרים.
כמו כן, הילד מתחיל לגבש דמות, יתכנו התפרצויות של תוקפנות וביטויים אחרים של רגשות. עד גיל שנה, הילד כבר צריך ללכת באופן עצמאי או לפחות להחזיק יד. הילד רגוע יותר בתנועות, נייד, מבקש להכיר את גופו, קשה לו לשבת במקום אחד. במהלך תקופה זו, ילדים מעבירים חפצים ולומדים אותם.
