על פי הנתונים הסטטיסטיים הרשמיים, לעיתים ילדים בשנה הראשונה לחייהם, שנותרו רק לרגע ללא השגחה, יכולים לקבל פגיעת ראש קשה על ידי נפילה מספה, החלפת שולחן או יציאה מעריסה או עגלה. אין מסגרת זמן ברורה וכללית בה ילדים יכולים להתחיל להתהפך ולזחול, ולכן נפילה יכולה להתרחש בגילאים שונים מאוד - מחודש ועד שנה.
תכונות של פגיעות ראש בילדים בשנה הראשונה לחייהם
פגיעה מוחית טראומטית היא פגיעה מכנית הן בעצמות הגולגולת והן במבנים הפנימיים שלה (מוח, כלי דם, עצבים או קרומי המוח). הסימפטומטולוגיה של טראומה מסוג זה אצל ילדים בשנה הראשונה לחיים שונה מאוד מהתהליכים המתרחשים בחולים מבוגרים. זאת בשל מספר תכונות:
- התהליך הלא שלם של העצמת הגולגולת אצל ילדים - עצמות הגולגולת הן פלסטיות למדי, הן גמישות, המפרקים ביניהן רופפים;
- רקמת מוח לא בשלה, בה טרם הושלמה ההבחנה בין מבני מרכזי העצבים ומחזור המוח.
לכן, מצד אחד, רקמת המוח אצל ילדים נבדלת על ידי יכולות פיצוי גדולות - יש להם מה שמכונה מרווח בטיחות גבוה יותר, כאשר גולגולת פלסטיק ומוח רווי נוזלים סופגים זעזועים. עם זאת, מצד שני, בשל חוסר הבשלות של רקמת המוח, פציעות עלולות לגרום להפרעות בהתפתחות מבניה, ולעורר בעיות בהתפתחות נפשית או רגשית בעתיד.
מה לעשות אחרי שהתינוק נפל מגובה
הורים רבים נתקלים במצב בו ילדם נפל על הרצפה מהמיטה. זה טוב אם התינוק נחת על שטיח רך, וגובה המיטה או הספה לא היה משמעותי. עם זאת, גם במקרה זה, קיים סיכון לפגיעת ראש. כדי לשלול פגיעות חמורות בראש, כדאי להתבונן בילד מעט.
המלצות לאחר נפילה מהמיטה הן אוניברסליות למדי - אם חלים שינויים פתאומיים בהתנהגות התינוק, הילד אינו יכול להירגע ולכאורה סובל מכאבים, עליך לפנות מיד לעזרה רפואית. מומחים ממהרים להזכיר: במקרה של ילדים צעירים, עדיף להגיע שוב לבית החולים על מנת לאבחן בזמן או להיפך, לא לכלול פגיעת ראש. לאחר אירועים כאלה, יתכן שתצטרך להתייעץ עם נוירופתולוג ילדים, טראומטולוג או נוירוכירורג.
אם היה מרווח כלשהו בין הנפילה לבכי של הילד (מדקה לדקה), זה עשוי להצביע על אובדן הכרה, אשר בתורו עשוי להיות סימן לחבלה במוח. במקרה זה, מבוגרים צריכים להתקשר לרופא מיד. הקאות או גיהוקים מוגזמים הם גם תסמין חשוב, שיכול להעיד גם על פגיעה קשה.
לפיכך, מומחים לא מפסיקים להמליץ להורים לפנות למומחים לאחר שילד נופל מהמיטה. ניתן להתקשר לבית צוות האמבולנס - לאחר הבדיקה יחליטו אנשי המקצוע האם כדאי לקחת את הילד לבית החולים לבדיקה יסודית יותר, או שאין סיבה לדאגה. הורים שיש להם הזדמנות כזו יכולים בעצמם למסור את התינוק למוסד רפואי להתייעצות עם טראומטולוג או נוירולוג על מנת למנוע את הסיכון לפגיעה בגולגולת ובמוח.
