"אין לך מאה רובל, אבל יש לך מאה חברים!" - פתגם זה נוצר בתקופה בה הסכום המצוין היה מרשים מאוד. כמובן שלא ניתן לקנות חברות אמיתית בכסף, ובכל זאת האמירה שוב הדגישה: יש להוקיר חברים! כאשר ילד גדל, מתחיל לדבר בביטחון, לשחק עם ילדים אחרים, הוא בוחר את חבריו הראשונים. כמובן שאמא ואבא רוצים שהתינוק שלהם יתקשר עם ילדים טובים ואדיבים.
הוראות
שלב 1
זכרו: לכל דבר יש את הזמן שלו. ילד בן שנתיים, אפילו משחק ברצון עם ילדים אחרים בארגז החול, לא יראה באחד מהם חבר או חברה פוטנציאליים - הוא עדיין צעיר מדי בשביל זה. בהתאם לכך, עצת ההורים תהיה חסרת משמעות: "הייתם מתיידדים עם פטנקה, הוא כל כך מטופח ורגוע!" או "להיות חברים עם דאשה, ילדה כל כך נחמדה!" הילד פשוט לא יבין מה הם רוצים ממנו. אבל חובה לספר לו על חברות!
שלב 2
קראו אגדות וחרוזי ילדים, צפו בסרטים מצוירים עם ידידות. זה הכרחי כדי שתעלה מחשבה ברורה בראשו של התינוק: חברות טובה! שהוא יזכור את המילה הזו ובעצם אזכורה יקבל רגשות חיוביים, כי זה מאוד חשוב.
שלב 3
תינוק בן שלוש יכול כבר להחליט פחות או יותר בבירור: עם מי הוא רוצה להיות חברים, ועם מי הוא לא. בשלב זה, היו עדינים וסבלניים, וזכרו כי ההיגיון של מבוגר וילד הם דברים שונים לחלוטין. למשל נוצר מצב: התינוק שלך לא רוצה להיות חברים עם ילד טוב ואדיב, כי יש לו פגם במראה החיצוני. ובספונטניות ילדותית הוא עונה לשאלה "למה אתם לא חברים איתו?" - "אז למה הוא מכוער!"
שלב 4
בעדינות, אך בהתמדה, שכנע את התינוק כי לאיכויות הנפש אין שום קשר למראה שלהם. איזה אגדה מאלפת (כמו "הברווזון המכוער"), משל או סיפור חיים יעזרו כאן.
שלב 5
כאשר ילדכם מתבגר מעט, דאגו להסביר לו מה הערך של חברות אמיתית. המשימה של אמא ואבא היא לעודד את צאצאיהם שהם צריכים לעזור לחבר, לשתף אותו, למנוע ממנו לעשות דברים רעים. בלי לדרוש דבר בתמורה, בלי לשאול את השאלה: "מה אקבל מזה?" ואז החבר יעשה לו את אותו הדבר.
