נכונות לטיפול, מתן סיוע וסיוע הדדי הן תכונות מוסריות טובות של אדם. צריך לספר לילדים עליהם. זה טוב כשהורים חושבים על זה ומנסים להחדיר את זה לילדם. יצירות ספרותיות של סופרי ילדים יכולות לעזור בכך.
עץ חג המולד של מיטריץ '
הרצון להביא שמחה לאנשים מתואר היטב על ידי ניקולאי טלשוב בסיפור "עץ חג המולד של מיטריך". גיבור - מיטריך - שומר הצריף, לשם הביאו יתומים חסרי בית. הוא כינה אותם "ילדי האל". ביום חג המולד הוא תכנן להם חג. כרתתי את העץ. התחלתי לחשוב איך לקשט את זה. הלכתי לכנסייה לבקש גמרות נרות כדי שירצו את העין כמו אורות על עץ חג המולד. אבל המנהל לא נתן שום קלפים. השומר הציל את מיטריץ ', שפך באורח נרות לא שרופים לכיסו.
מיטריץ 'קנה גם ממתקים ונקניקים ובקבוק וודקה. כולם היו מאושרים וקשטו את העץ. בתחילה הוצמדו סוכריות ונרות לעץ, אך מיטריץ 'לא מצא זאת מספיק. הוא חילק את הנקניקיה וחתך את הלחם לפרוסות קטנות. קשרתי את הסרטים ותליתי את החלקים על העץ. כשהחשיך, הדליק מיטריץ 'נרות נרות. ילדים החלו לרקוד סביב העץ. לראשונה בשנים האחרונות נשמע צחוק עליז בצריף. נשמתו של מיטריץ 'הייתה צוהלת. הוא היה גאה ביכולתו להביא שמחה לילדים. אני עצמי שמחתי עד דמעות והבנתי שזה חשוב לילדים, כי הם נותרו ללא הורים וגורלם נוסף לא היה ידוע. מיטריץ 'רצה שילדיו יזכרו בעץ שלו למשך שארית חייהם.
נכדה חכמה
עזרה וסיוע הדדי, המבוסס על כושר המצאה, נשמע בסיפורו של א 'פלטונוב "נכדה חכמה".
לסבא וסבתא שלי הייתה נכדה, דוניה. היא חכמה וחרוצה ואכפתית. הסבתא מתה. דוניה הבינה שסבא שלה מתגעגע אליה. יום אחד סבי נסע לעיר בעסקים עם שכן. בפונדק, הסוס של הסב הוליד סייח. בבוקר הוא ושכן ראו אותו מתחת לעגלה. השכן החל להוכיח שזה הסייח שלו, למרות שהיה לו סוסית ולא סוסה. הם התווכחו הרבה זמן, אבל לא היה מה לעשות - הם הלכו לבית המשפט למלך.
הצאר אהב ללעוג לאנשים ולפני שהוא שופט שאל את המתדיינים שלוש חידות. הסבא היה עצוב וחזר הביתה. דוניה הבחינה בעצב של סבה. הוא סיפר לה על המחלוקת ועל חידות המלך. היא לא נדהמה והבינה מה לענות למלך.
סבא הגיע למלך, אמר את התשובות. המלך הופתע ושאל מי נתן לו תשובות כאלה. סבא סיפר על דוניה, שעניין מאוד את המלך. הוא אמר לה לבוא אליו. דוניה הייתה מהירה, תושייה ואמיצה. היא באה ודיברה עם המלך. הוא הקשיב לילדה ועשה כדבריה.
הם שיחררו את הסוסים ואת הסייח. הסייח רץ מיד לאמו. זה היה סוף הסכסוך. אז הנכדה הצילה את סבה ועזרה להגן על הסייח. הצאר לא אהב את זה, הוא כעס ושלח כלבים מרושעים אחרי סבו ונכדתו. הסבא גירש את הכלבים, חיבק אליו את הנכדה ואמר שהוא לא ייתן אותה לאף אחד, הוא יציל ויגן מפני כל מצוקה.
חובה צבאית
את הרצון לעזור לאדם אהוב אפשר לאתר בסיפורו של קוראמשינה "חובה פיליאלית".
אמא - רייסה - אישה עם גורל קשה. בגיל 14 היא ברחה מבית ההורים. כמחאה, היא הצטרפה להיפים, וחיפשה חיים טובים וקלים. היא ילדה בן מוקדם, גידלה אותו ללא אב, שרדה ככל יכולתה. לא היה לה השכלה ראויה, מיומנות, כישורים. המיומנות היחידה שלה היא לפקד על גברים.
היא רצתה חיים עשירים וקלים. פגשתי מיכאל זר. הוא עזר לה מספר שנים וסיפק לה חיים יפים. אך הזקנה הגיעה ומחלה קטלנית - תפקוד לקוי של הכליות. נדרשו ניתוח וכליה תורמת. ראיסה ידעה שאם לא תמצא תורם כליה היא תמות.
הבן ניחש על מחלת אמו. פעם אחת מצא כרטיס בית חולים והבין שעליו לעזור לה - לתרום כליה אחת ולהציל את אמו. הוא התגבר על חששו להישאר עם כליה אחת.הוא הבין שמחלת אמו היא קטלנית, והיא לא תראה את נכדיה אם היא תמות. הוא התמודד גם עם טינה ילדותית נגד אמו. אחרי הכל, היא לא גילתה את הטיפול האימהי בו. לעתים קרובות היא זרקה אותו לטיפול קרובי משפחה, כי רצתה לסדר את חייה האישיים.
מקסים פעל באצילות ובהחלטיות. מילאתי את חובתי הכללית כלפי אמי.
בית
הנכונות לעזור בצרות ולא לצאת בסכנה מתוארת היטב בסיפורו של נ 'טלשוב "בית". הוא מספר את סיפורו של ילד סמקה בן אחת עשרה, שנמלט הביתה.
הוריו של הילד נפטרו והוא הועבר לכפר אחר. הוא ברח משם. הוא הרגיש שם רע. הוא התגעגע לאביו ואמו, לכפר הולדתו, לנהר ולחברים.
בדרך, סמקה נחסך וניזון מתושבי הכפרים הסמוכים. יום אחד הילד הגיע לנהר. נהר זה נראה לו מוכר, הוא זכר את נהר מולדתו אוזיופקה, ונראה לו שמעבר השני לנהר נמצא כפר הולדתו בלו.
הסעה הפליגה לאורך הנהר. סמקה ביקש מהאיש להסיע אותו לצד השני. האיש במעבורת התגלה כועס ולא ידידותי, הוא ביקש כסף מהילד. סמקה התמודד עם חוסר לב. הוא הרגיש מריר ובודד, הוא רצה למות.
סמקה היה בדרכים כל הקיץ. קרוב יותר לסתיו הוא פגש סבא לא ידוע. הילד סיפר לו על עצמו, וסבו רק אמר שהוא "לא ידוע" ואין לו בית ומולדת. סבא התגלה כנידון נמלט.
עד מהרה סמקה הצטנן וחלה. היה לו חום. הוא היה הזוי. סבא הבין שהילד באמת גרוע. הוא טיפל בילד: הוא חימם אותו, שיתף אוכל, תמך בו תוך כדי הליכה. מעט נותרה לעיר.
סמקה התעורר במיטת בית חולים, נזכר בסב האלמוני, חיפש אותו. ניגשתי לחלון בית החולים וראיתי שורה של אסירים כבולים. ביניהם היה סבו הנאמן.
בבכי, סמקה הבין שסבו הציל אותו במחיר החופש שלו, שאולי לעולם לא יפגוש חבר נאמן כזה.
סיפורים כאלה ילמדו את הילד להבין מדוע לעזור ולמה להגיב לאומללות של מישהו אחר. הוא יידע כי בחברה מעריכים סיוע הדדי, כושר המצאה ותושייה.
