בכל המאות המשימה העיקרית של ההורים הייתה לגדל את ילדם כאישיות הרמונית מן המניין. מרגע לידתו של התינוק נבחר מודל ההתנהגות הדומיננטי במשפחה שיעזור להתקרב ככל האפשר להשגת המטרה.
הורים קפדניים מדי מופיעים בחברה, ומונעים את תשומת לבם של ילדיהם. "הכל מאפשר", שבנקודת זמן מסוימת מאבדים שליטה על הילדים ובכנות אינם מבינים מה גרם לכך. כתוצאה מכך, ברגע שהילדים גדלים מעט מתחילים להתעורר במשפחה סיטואציות שנויות במחלוקת, שנגרמות על ידי התנהגות רעה של הדור הצעיר. הזרז הדומיננטי להתנהגות שגויה של ילדים הוא יחסים משפחתיים. אתה יכול לגלות את הקשר הסיבתי עם ניתוח מפורט יותר של ההיבטים של אי ציות לילדים.
בכי חזק וקורע של ילד ללא סיבה נראית לעין. המטרה העיקרית של הילד היא לתמרן את ההורים. תכונה התנהגותית כזו אופיינית לילדים שאינם בטוחים בעצמם, ובכך מבקשים להכריח את יקיריהם להיות תמיד איתם. זאת בשל הטיפול העצום וכתוצאה מכך הפחד של הילד לנקוט בצעדים עצמאיים בתהליך לימוד הסביבה. בתחילה, זה שווה קצת רחוק פיזית מהילד, שכן רחמים יעוררו את חוסר הביטחון שלו. האמונה בתינוק מצד כל בני הבית, שבחים על הפעולות הלא משמעותיות ביותר והיעדר ביקורת יובילו לשינוי מהיר למדי בהתנהגות הילד.
תוקפנות, בריונות מילולית. אלה סימנים לכאב פנימי של ילד ברמה הפסיכולוגית. בכך שהוא נוגע במבוגרים וגורם להם סבל, הוא מתגמל אותם על חוסר היכולת להיפתח ולשתף את חוויותיהם. חוסר אמון בין בני המשפחה הוא היבט מרכזי בתהליך זה. טיפול בהורים, המלווה בשיחות ידידותיות על עולמו הפנימי של הילד, יסייע לילד להגן על עצמו מכאביו ולתקן את מצבו.
התנהגותו של "הבחור החכם", התגוששות אינסופית. הכוח המניע הוא להרוויח את אהבת הוריך. הביטוי מתעורר מחוסר תשומת לב לילד, ובכך הוא מנסה להוכיח את חשיבותו במשפחה בכל דרך שהיא, גם באופן שלילי. די בחיבוקים ומעורבות תכופים יותר בכל הדיונים המשפחתיים בכדי לתת לילד תחושה שהוא מוכר כבן משפחה שווה.
ראוי לציין כי ענישת ילדים בכל המצבים רק תחמיר את היחסים במשפחה, מכיוון שהילד רודף אחר יעדים המתאימים לעצמו ויתייחס לכך כאתגר להילחם. רק הבנה ומעקב הדדי אחר כל התנאים המוקדמים לשינויים התנהגותיים יעזרו למנוע עונש ולשפר את האווירה במשפחה.
