תינוק יכול לומר את האמת בקלות כאשר מבוגר שותק או משקר למטרות אנוכיות. הילד לא מתקלקל מבעיות יומיומיות, הוא לא נתון לחסדי הסטריאוטיפים, ולכן הרבה יותר קל לו לקרוא לדברים בשמם הנכון.
מקור האמרה
יש אמירה בקרב העם כי האמת מדברת בפיו של ילד. זאת בשל העובדה שתודעתו של התינוק אינה עמוסה בבעיות ובמוסכמות יומיומיות, ולכן, ללא היסוס, הוא מדבר אמת במקום בו מבוגר יכול לשתוק או לשקר. המילה "פעלים" באה מהפועל המיושן, שפירושו לדבר, לספר. ישנן שתי גרסאות למקור האמרה הזו. אחד מהם הוא בעל אופי תנכי - ישוע המשיח אמר שילדים עם מעט ידע בכתובים הכריזו על האמת, והכירו את אלוהים אלוהים בלבם. הגרסה השנייה אומרת שהפתגם הוא תרגום לאגדה הלטינית "מפי תינוקות - האמת".
התינוק הוא התגלמות הטוהר והכנות
לילדים אינטואיציה מפותחת מאוד, לפעמים, גם בלי ללמוד לדבר, הם מנסים לבטא את מחשבותיהם ורגשותיהם. לעיתים קרובות קורה שילד נמשך לזרים, סומך עליהם, תוך הימנעות מוחלטת מכמה מהם. זה קורה מכיוון שהתינוק מרגיש טוב שלא במודע או סכנה שמגיעה מאדם, שאינו בשליטתו של מבוגר. הפירור אינו נתון לסטריאוטיפים, אולם הוא יכול להבחין בבירור בין טוב לרע לעצמו.
הפילוסוף הרומאי הקדום קיקרו טען שאדם יכול להיות כן רק בחמישה מקרים - מטורף, מבלי משים, להיות שיכור, במהלך השינה ובילדות.
עולם ילדים ומבוגרים
לא פעם קורה שמבוגרים צריכים להסמיק לילדיהם. למשל, ילד בציבור עשוי לומר משהו לא נכון או למסור איזה סוד משפחתי. כדי להימנע ממצבים כאלה, עליכם להסביר לתינוק מה ניתן לומר מול זרים ומה לא. קורה גם שמבוגרים קוראים בשמחה: "דרך שפתיים של תינוק …", נאנחים בהקלה שהם לא היו צריכים לומר את האמת, כי לאנשים זרים אין זכות להעליב תינוק חף מפשע. זו גישה שגויה מיסודה, מכיוון שהילד מבטא את מחשבותיו בכנות, אותן הוא דורש מהוריו.
הילד מרגיש באופן אינטואיטיבי על מי אפשר לסמוך ועל מי לא. כדי לרכוש בו אמון, על מבוגר לחפש מטרות טובות במיוחד.
הצד השני של המטבע
האמת מדוברת דרך שפתיו של ילד, אך אין זה אומר שמבוגרים צריכים תמיד ובכל דבר לסמוך בעיוורון על ילדם. אין לשכוח שככל שהילד מתבגר, כך הוא מוקף יותר אנשים בכל יום. הם יכולים להשפיע עליו באופן מסוים, לכפות את מחשבותיהם ורעיונותיהם. חשוב שייווצר קשר פנימי בין התינוק להורים, שיהפוך לערב לזוגיות אמון.
