היצר האבהי - אתה עשוי לחשוב שהוא צריך להתקיים, בהקבלה לאינסטינקט האימהי. למעשה, הטבע לא דאג שאבות מודאגים מצאצאים, אך בחברה האנושית המשפחה בנויה על עקרונות האהבה והטיפול ההדדי, ולכן אנו יכולים לומר ש"היצר האבהי "עדיין קיים.
מה שאפשר לקרוא לו האינסטינקט האבהי
למרות העובדה שהטבע אינו מספק את היצר האבהי, ישנם כמה דפוסי התנהגות שאפשר לכנותם כך. תכונות מסוימות טבועות באנשים, שכן הם גדלו בחברה, ונורמות חברתיות נקלטו על ידיהם מילדות. אבות חד הוריים קיימים והם מתמודדים עם גידול ילדים כמו גם אמהות חד הוריות, אם כי הדבר פחות שכיח.
ההבדל בין ה"יצר "האבהי מצד האם הוא בכך שהוא מבוסס על פעולות רציונליות, בעוד שנשים פועלות בצורה אינטואיטיבית למדי. יש פסיכולוגים בדרך כלל מסרבים לדבר על תופעה זו, ומעדיפים שלא להשתמש במילה "אינסטינקט" ביחס לאהבה אבהית. קשה להתווכח עם העמדה הזו. עם זאת, מקרים של ביטוי לטיפול אבהי בצאצאים נצפים אפילו בטבע, מה שבכל זאת מאפשר לנו לדבר על נטיות אינסטינקטיביות כלשהן. לדוגמא, בפינגווינים אבות בוקעים ביצים, וזה נמשך מספר שבועות! במהלך תקופה זו, פינגווינים מאבדים עד 40% ממשקל גופם, שהם כ5-6 ק"ג. קשה לכנות התנהגות זו דאגה משמעותית, אלא היא נראית כמו אינסטינקט. למרות שמקרה של פינגווינים הוא נדיר באופיו, עדיין כדאי לקרוא לו האינסטינקט האבהי.
איך מתעורר היצר האבהי
אם אצל נשים יצר ההולדה נקבע על ידי הטבע ולעתים קרובות קובע את הנטייה לפעולות מסוימות, אצל האבות הרצון להביא צאצאים ולטפל בו מתעורר עם הזמן. פסיכולוגים משפחתיים מסבירים זאת כך. בשלב הראשון של הקשר, זוג צעיר מנסה להסתגל זה לזה. אנשים בונים דרך חיים שתתאים לשניהם, כי לפני כן הם חיו בנפרד ולא היו צריכים להתחשב ברצונות ובצרכים זה של זה.
ואז יש להם ילד. זה האדם השלישי! הוא עדיין די קטן, אבל הוא כבר מראה את האינדיבידואליות שלו, הוא זקוק לטיפול ותשומת לב מתמדת. אחריות זו היא מבחן קשה למשפחה צעירה, שכן הכללים שזה עתה עובדו מתפוררים. לאב הצעיר יש רגשות סותרים. האישה נעשית מעט מנוכרת, הילד סופג את כל תשומת הלב שלה. בהתחלה, לגבר לא נוח, בדרך כלל הוא מנסה להימנע מאחריות אבהית. אבל הזמן עובר, והוא מבחין עד כמה התינוק נראה כמוהו, מתחיל לדבר איתו, שם לב שהילד מעניין כאדם. אבות רבים מתחילים לאהוב ולדאוג באמת לילדיהם כשהם בגיל שנתיים או שלוש. לפני כן הם פשוט מפחדים מילדים, זו בדיוק המסקנה אליה הגיעו פסיכולוגים.
מעניין שאהבתם של אמהות ואבות באה לידי ביטוי בדרכים שונות. נשים נוטות יותר לחייך לתינוקות, ואבות נוטים יותר לקחת ילדים על זרועותיהם. אמהות אוהבות שיחות ארוכות עם ילדיהן, ואבות אוהבים לשחק יחד, כמו כדורגל או להכין משהו במו ידיהם.
