ילדים הם יצורים עם ראש פתוח. הם שמחים בכנות על כל מה שקשה מאוד לסבול קללות, צעקות, אי הבנה. לעומת זאת, מבוגרים לעיתים קרובות אינם מבחינים באיזה נזק הם גורמים לאנשים קטנים בהתנהגותם. אך על ההורים להבין שהם אחראים לילדיהם. זה אומר, ולמען בריאותם הנפשית.
הוראות
שלב 1
נסו לא לצעוק על ילדכם. ילדים, במיוחד אלה בגיל הגן, שובבים לעתים קרובות. ולפעמים אמהות ואבות אוהבים, שנמאס להם מהרבה תעלולים, פשוט נגמר להם הסבלנות. דבר לא נעים קורה: הם צורחים ומתחילים לזכור את כל חטאי הילד או אפילו להשוות אותו עם איזה ילד (ילדה) שכן אידיאלי, שיכול לתרום להיווצרות מתחמים. אם זה התחיל לקרות לך באופן קבוע, למד להירגע ובמידת הצורך "תשלב את עצמך יחד". למדו את האמת: להשליך רע על ילד, לעולם לא תסבירו לו כלום. לפיכך, הוא יכול רק להיות מפוחד מאוד. ובראש קטן תיווצר תמונה של הורים מפלצתיים. כמובן שקפדנות בחינוך חייבת להיות נוכחת. אבל בכל מה שאתה צריך לדעת מתי לעצור.
שלב 2
היה נדיב בשבחים. משום מה, בחיים קורה לעתים קרובות שתשומת הלב מתמקדת במעשים רעים, אך לא במעשים טובים. אבל מילים טובות משמעות רבה לילדים. הם עוזרים להבין שאתה צריך לשאוף לטוב, לתת לאנשים קטנים סיבה להתגאות בעצמם ובמעשיהם. וכאשר ילד לא רק עשה משהו חיובי, אלא גם קיבל החלטה עצמאית, על אחת כמה וכמה יש לשבח אותו. הוא מכין את עצמו לבגרות, מתחיל בקטן. ומשימת ההורים בעניין זה היא לתמוך.
שלב 3
נסו לדבר עם ילדיכם ככל האפשר. עליכם להבין את ילדיכם, לעורר ביטחון, להתעמק בכל הבעיות ולקחת אותן ברצינות. חברות עם הורים עוזרת לחיזוק נפשו של הילד. כמו כן, אל תשכח שאתה דוגמא, מודל לחיקוי. וכל פעולה שלילית (למשל, שערוריה עם אחד מקרובי המשפחה) יכולה להשפיע לרעה על האדם הקטן. באופן כללי, סביבה משפחתית שלווה גורמת לילדים להיות רגועים ומאוזנים. זכרו שבכוחכם לשמור על בריאותם הנפשית.
