ילדים קטנים מטבעם מאוד פחדנים. יש כאלה שמתמודדים במהירות עם פחד ושוכחים מהסיבה שלו, ויש כאלה שמפתחים פוביות, וזה עצוב ביותר. הרגישות של ילדים כאלה מחמירה וזה מסבך מאוד את חייהם.
ילדים כאלה לא צריכים לקרוא סיפורים מפחידים או לאפשר להם לצפות בסרטים איומים. ככלל, הם חוששים לישון בלי אור, חושך ומקומות כמו מתחת למיטה, מאחורי הארון ומתחת לשולחן בחדר חשוך מפחידים אותם. השאירו את האור במסדרון ואל תסגרו את הדלת בחוזקה, כך הילד ירגיש מעט מוגן. אתה יכול להשאיר את האור מנורה עמומה בחדר, אבל זה כבר אם התינוק מפחד לחלוטין. הישארו איתו, קראו בלילה, מה שטוב וטוב.
אתה לא צריך להתרחק מהילד כשהוא מפחד ולהגיד שהוא ממציא את זה, אם כי אולי זה כך. את כל זה הוא יכול לעשות מחוסר תשומת לב וכך הוא רוצה לקבל את זה.
לילדים יש פחדים שונים ולא רק בגלל החושך. ילדים יכולים לפחד מדברים שונים, מאנשים, מאירועים שקרו להם או מחפצים שתרמו לכך. פחד הוא נורמלי, כל אדם, אפילו מבוגר, מפחד ממשהו. העיקר שההורים יתנהגו בשלווה במצבים כאלה, ואז הילד יסבול את זה הרבה יותר קל מאשר אם הוא רואה שאמא (אבא) נבהלת.
כאשר ילדים הם תינוקות, הקשר הרגשי עם האם חזק הרבה יותר. ואם האם עצבנית או מודאגת, בהתאם, הילד מתנהג בחוסר מנוחה.
יש ילדים שמרכיבים לעצמם חברים שנמצאים איתם כשהם מפחדים או שמבוגרים לא יכולים לשים לב אליהם. לפיכך, הם אינם לבד, ותחושת הפחד מתעמעמת. זה לא רע כשהילד קטן, אבל אם זה נשאר בגיל מבוגר, כמובן, אתה צריך לפנות למומחה.
יש הורים שמפחידים את ילדיהם בעצמם, מבלי שהילד לוקח את הכל פשוטו כמשמעו. אין צורך לומר שאם הוא לא מציית, אז באבא יאגה או דמות אגדה אחרת ייקחו אותו. מסיבה זו, הילד עלול לפחד מסיפורי אגדות וגיבוריהם. גם להפחיד ילד ברחוב עם דוד. ניתן להסביר בעדינות רבה יותר כי אינך יכול ללכת לשום מקום עם זרים, אינך יכול לקחת ממתקים ושאר ממתקים מאנשים זרים, שכן הם יכולים לקחת אותו מאימו ולהעליב אותו.
כדאי לזכור שצריך לדבר עם הילד ולהסביר לו הכל מובן ומובן, ואז הוא יגדל להיות הורה צייתני, אמיץ ואוהב.
