לא קל למצוא חומרים אנציקלופדיים אודות הורות, כי הם בכלל לא קיימים. בנושא זה תוכלו למצוא את היסודות של מבחנים פסיכולוגיים, תוצאות מחקרים, סטטיסטיקה על התנהגות, אך אין הנחיות או הוראות ברורים. למה? העובדה היא שילד הוא יצור עם תפיסה מעודנת של העולם ולשלוט בו בעזרת מספר פעולות ספציפיות פירושו לשבור לחלוטין את המבנה הנפשי העדין שלו, שישפיע באופן מיידי על תכונותיו האישיות, והכי חשוב, ישפיע על כל חייו העתידיים.
שקול למשל גברים עתידיים בגיל צעיר מאוד. התנהגות שגויה של הורים יכולה להטיל פחד בנפש הילד, לפתח תסביכים, לעורר ספק עצמי. כאן כדאי להתעכב על האמור לעיל, מכיוון שהתנהגותם של אחרים היא זו שמניחה את היסוד לאופי התינוק, לתפיסתו את העולם. זה כולל תקשורת בין הורים, אינטראקציה עם קרובי משפחה וחברים של המשפחה, כמו גם עם זרים. במקרה זה, לדוגמא של הורים, יש התפתחות של יחסי ילדים זה עם זה וגיבוש התפיסה החברתית שלהם.
בנים, אחרי אמם, מסתכלים על גברים במקום השני. יתר על כן, לא רק לאבא, אלא לכל הגברים, מכיוון שנשים, למעט האם, אינן קיימות עבורן. הם, כמו ספוג, סופגים נימוסים, הרגלים ואפילו הליכות. לכן, אם מדברים על חינוך, עליכם קודם כל לשים לב לעצמכם בכדי להיות דוגמא לילד. מכיוון שהבן אינו מסוגל עדיין לחשוב אנליטית, נותר לו לאסוף מידע. ומבוגרים, שלא נשללת מהם הזדמנות כזו, צריכים לספק מידע זה בצורה נגישה, ובעיקר חיובית.
יש לציין כי מגבלות חמורות, איסורים מתמידים והשפעות דומות על נערים מגיל ינקות יפעלו באופן מדכא. בעתיד עלול להתפתח קונפליקט פנימי של אי הסכמה שעלול להוביל לחוסר איזון ולתגובה לא נכונה לכל "לא" או "שום דרך". עדיף לתת לתלמידים חופש פעולה מירבי מבלי להוריד את סרגל הבקרה. זו תשפיע לטובה על הביטחון העצמי וההערכה העצמית של התינוק שלך. שוב, להפגנת כוח עליו או ניסיון להכניעה תהיה השפעה הפוכה.
ההתפתחות ההרמונית של ילדים, בנוסף למאפיינים האישיים שלהם, תלויה במידה רבה במודל הסביבה בה הם גדלים. חשוב ביותר למבוגרים לשמור על סביבה זו נוחה לילד. תפיסת הנוחות כוללת, ראשית כל, את מכלול היחסים הפנים-משפחתיים המתנהגים היטב ותשומת הלב הראויה לבני המשפחה הקטנים ביותר.
