לעיתים קרובות אתה הולך ברחוב, אתה נתקל בהורים שצועקים בקול רם על ילדיהם: "למה הבגדים שלך כל כך מלוכלכים? אתה לא יודע כמה אני עייף? " ילדים, לא מבינים מדוע אמהות צועקות עליהם, בוכים. הם לא מבינים מדוע הם היו יכולים לכעוס כל כך על אמם. כמובן שלפעמים צריך לצעוק מעט על הילד, אבל צריך לדעת באילו מקרים לעשות זאת.
אם ילד שובר משהו בטעות, האם זו סיבה לצעוק עליו? ויש הרבה מצבים אחרים שבהם אתה לא צריך לעצבן את עצמך או את התינוק שלך. עדיף להסביר לו מדוע אמו אינה מרוצה מהתנהגותו, ולבקש ממנו לא לעשות זאת יותר, תן לו להבטיח.
כל האימהות יודעות שצריך לגדל בנים ובנות אחרת. האב צריך להיות דוגמא, הבן בעתיד יעתיק את התנהגותו. ניתן להעלות ילדה עד דמעות בצרחות, ובעתיד היא תהיה ידועה לשמצה, אך זה לא יוסיף לביטחון העצמי שלה.
הבכי "שובר" את נפשו של הילד, שטרם התגבש במלואו. יש ילדים שנסוגים לעצמם, אחרים מתנהגים בצורה מגעילה: הם גסים, מצחיקים וכו '. הורים לילדים כאלה אינם נהנים מסמכות.
אם לא הצלחת לרסן את עצמך וצעקת על ילדך, אז אתה צריך להסביר לו מדוע, כי התינוק עשוי לחשוב שאתה כבר לא אוהב אותו. על ידי שיחה עם ילדך תוכל להגיע לתוצאה טובה - היא תקרב אותך. אין צורך לצעוק על שום עבירה, הילד לא ירצה ללמוד שום דבר חדש, מחשש שבשל כישלון, ההורים יתחילו להעליב אותו שוב.
אם משהו לא מסתדר לתינוק, אתה רק צריך לכוון אותו לכיוון הנכון. תן לו להרגיש שההורים שלו תמיד יתמכו בו. אתה צריך לכבד ילד, לא משנה בן כמה הוא.
כשאין כוח לסבול את ההתנהגות הגרועה של הילד, אז לפני שאתה צועק עליו אתה צריך להזהיר אותו על כך: "אם אתה לא נרגע עכשיו, אני יכול לנזוף בך מבלי משים." הילד יבין שאין צורך להטריד את אמו כשהיא במצב זה.
שוברים את הנפש של ילד מילדות, ההורים מסבכים את חייו. ילדים כאלה פותרים את כל הבעיות באגרופים ובקללות. חייבים לאהוב ילדים ואז הם יענו לכם בעין.
