כעת הורים רבים מתמודדים עם נושא ההיפראקטיביות של ילדים. ילד היפראקטיבי הוא ילד רועש, נרגש, כל הזמן בתנועה. הוא מתעניין בכל דבר פשוטו כמשמעו, אך קשה מאוד למקד את תשומת ליבו במשהו ספציפי.
גורם להיפראקטיביות
אין סיבה אחת להיפראקטיביות של הילד. זה מושפע מכמה גורמים.
1. נוכחות של זיהומים מסוימים אצל האם במהלך ההריון, עישון, שימוש בסמים או באלכוהול, נוכחות של מחלות, אי התאמה לגורם Rh ועוד.
2. הורות קפדנית לילד ועימותים משפחתיים תכופים עלולים לעורר הופעה של היפראקטיביות.
3. 80% מההיפראקטיביות של הילד תלויה בגורמים גנטיים.
כיצד היפראקטיביות מתבטאת אצל ילד?
די קל לזהות אותה. אם ילד לא יושב שנייה בשקט, רץ, קופץ כל הזמן, כל הזמן מתעסק במשהו, נשבר, מטפס איפשהו, אז זה אומר שהילד היפראקטיבי.
לרוב, פעילות יתר מתבטאת כאשר הילד הוא גחמני ובוכה, אינו יכול לשבת בשקט, אינו מתעכב על דברים ספציפיים במשך זמן רב.
איך להתמודד עם היפראקטיביות?
פסיכולוגים אינם ממליצים על דיכוי חזק של פעילות יתר. האנרגיה של הילד חייבת בהכרח לצאת, ולא להצטבר. עם זאת, אם כל יום הילד הופך להיות יותר חסר מנוחה, אז צריך להציג אותו לנוירולוג ופסיכולוג.
במאבק נגד היפראקטיביות, סיוע מקיף עוזר. כאן אתה זקוק להתערבות רפואית בשילוב עם פעילויות שיבוצעו על ידי פסיכולוג. הטיפול העיקרי הוא לתעל את האנרגיה של הילד לכיוון הנכון. חשוב לנהוג בשגרה יומיומית קפדנית, לשחק יותר באוויר הצח.
ילדים היפראקטיביים מגלים עניין מועט במקצוע מסוים. עם זאת, ככלל, ילדים פעילים אוהבים יותר חינוך גופני, ולכן לא יזיק לשלוח ילד כזה למדור הספורט. קשה מאוד לתקשר עם ילדים היפראקטיביים. מבחינתם חינוך קפדני אינו מקובל. יש לעודד אפילו הישגים קטנים של ילד כזה. אל תעמיסו יותר מדי על הילד.
היפראקטיביות אינה מחלה, אך היא לא תיעלם מעצמה. לכן, על ההורים להיות סבלניים.
