גידול ילד הוא תהליך קשה, מכיוון שההורים שמים את כל האהבה שלהם ואת כל הידע שלהם, משתפים במה שהם יכולים. הערכה עצמית תהיה אחת התכונות החשובות והמכריעות ביותר בעתיד. הערכת יתר או הערכה נמוכה יותר, תעניק לילד הרבה בעיות ואי הבנות של אחרים בחיים, האמצעי הזהוב חשוב. הורים רבים מעלים את ההערכה העצמית של ילדם במכוון מבלי לחשוב כיצד יחיה בהמשך.
מהי הערכה עצמית? התשובה היא בשם, הערכה עצמית היא היכולת של אדם להעריך את עצמו. היווצרותה מונחת מילדות, כל האנשים בסביבה הנמצאים בקשר עם הילד, טיפה אחר טיפה, תורמים. מלידה, לילד אין מושג כזה, והוא נוצר בזכות מבוגרים.
הערכה עצמית נמוכה נוצרת אצל אותם ילדים, שבכתובתם ניתן לשמוע תוכחות מתמיד ומילים לא נעימות, לעתים קרובות הם נלקחים כדוגמה לילדים שכנים. כל ענישה גופנית, אפילו לא משמעותית ביותר, באה לידי ביטוי קשות. עם גישה כזו הילד מפתח פחד וספק עצמי, אם האנשים החשובים ביותר בעולם בשבילו - ההורים - אינם מרוצים ממנו, אז דעתם של הסובבים אותו נראית דומה. הילד מגבש את הדעה שלו לגבי עצמו, אם אני נעלב, זה אומר שאני גרוע, לא ראוי לאהבה.
הערכה עצמית מנופחת נוצרת אצל ילדים שזוכים לשבחים כל הזמן עם ובלי סיבה. כל התנהלות שגויה של הילד מוצדקת, הוא שבר את הצעצוע - הוא לא איכותי, קיבל ציון רע - המורה זלזל בו.
במצב זה הדעה על עצמו טובה מדי, הילד חושב שהוא יכול לעשות הכל ועושה הכל נכון. במצב זה, חשוב שההורים יבינו כי במקרה של כישלון כלשהו, הילד יחפש את האשמים, גם אם רק הוא עצמו אשם.
חברה, גן ילדים, בית ספר עוזרים גם לגיבוש הערכה עצמית. הגישה של מורים ומחנכים חשובה מאוד, לפעמים הם בוחרים את המועדפים עליהם, פוגעים בילדים אחרים ופוגעים בהערכה העצמית שלהם. מקום הגיבוש העיקרי הוא עדיין המשפחה, גם אם הילד לא מצא תמיכה בבית הספר, עליו למצוא אותה בבית.
נסו להיות החברים והעוזרים הראשונים, במידת הצורך, שבו ודיברו, הסבירו במה הילד טועה וכיצד היה שווה לעשות. אתה יכול לתת דוגמאות מהחיים על עצמך או על אותם אנשים שמוכרים לילד.
למדו את ילדכם לקבל ביקורת בכבוד, תוך הערכת נאותותה, זה חל גם על הישגים שונים. חשוב שהילד יסתכל על הכל בצורה מציאותית.
