בחייו של כל אדם מגיע זמן שבו אתה צריך לענות על מעשיך בעצמך ואתה צריך לקבל החלטות בעצמך. אך לא כל המבוגרים ניחנים במיומנות זו. ולרוב הבעיה הזו נמתחת מילדות. אין ספק שלכולם יש אדם מוכר דומה. תחשוב אם אתה רוצה לראות את הילד שלך ככה? האם הוא אדם מצליח ומכובד, בטוח בעצמו? כדי שילד יגדל באופן עצמאי, לא מספיק שהוא פשוט יגדל. צריך ללמד זאת.
אתה צריך לבחון, קודם כל, את הדרישות שלך לילד. האם אתה נותן לו את הזכות לבחור? התחל בקטן: מה אוכלים לארוחת הבוקר או איזה גרביים ללבוש. בהדרגה יגדל היקף הנושאים בהם ניתן יהיה להפקיד את ההחלטה בידי הילד.
אך זכרו שבהתחלה חובה לתת לילדכם אפשרויות לבחירה. לשאול את השאלה: "מה כדאי לבשל לארוחת הבוקר?", אפשר בהחלט לקבל עוגה, ממתק או משהו אחר טעים באופן יוצא דופן לדעתו של הילד כתשובה. במשך כמה שנים מחייו של ילד, שאלה זו צריכה להראות בערך כך: "איזה סוג של דייסה אתה רוצה לארוחת בוקר: כוסמת או שיבולת שועל?" ואז הילד ילמד לבחור מבין האפשרויות האפשריות. ובהמשך הוא עצמו יוכל להציע גרסה נאותה משלו.
הצד השני של העצמאות הוא האחריות לבחירתך. על הילד ללמוד לקבל את ההשלכות של בחירותיו. וכמובן, בהתחלה הוא יזדקק לעזרת הוריו. אחרת הוא לא יבין שלא כדאי ללבוש גרבי צמר בחום הקיץ, פשוט כי חם בהם. אם אתה פשוט אוסר על ניסויים כאלה מבלי להסביר את הסיבות, אז זה נראה לילד כגחמה בלתי סבירה של ההורה, לא יותר מכך. אבל לאחר שבילה בהם חצי שעה, הילד יסיר ובפעם הבאה יהיה אמון גדול יותר באזהרות ההורים, מכיוון שהוא כבר אימת את נכונותם באופן אמפירי.
זה יכול להיות קשה מאוד לתת לילד עצמאות ולא לשלוט בהוריו. אבל להיות הורה זו עבודה קשה. לפעמים אתה צריך להקריב את השקט הנפשי שלך למען הילד. וזה בדיוק המקרה. ואכן, על ידי שליטה בכל צעד של ילדך האהוב, קל יותר להיות בטוח שהכל בסדר איתו, ששום דבר לא מאיים על בריאותו ורווחתו. אבל צריך לזכור שפשוט צריך לעשות את זה לטובת הילד. אחרי הכל, ההורים לא יוכלו להיות איתו כל חייו. והדבר הטוב ביותר שהורים אוהבים יכולים לעשות הוא להכין אותו לחיי מבוגרים עצמאיים.
