"כלב נושך רק מחיי כלב …" - מושר בשיר המפורסם. אבל מה עם אנשים? האם אנשים אינם הופכים לרעים מכיוון שהעולם אכזרי ולא צודק כלפיהם? הרי אדם, בהיותו "סביר פעמיים", ניחן ביכולת לחשוב ולבחור. אז מה בוחרים אנשים שנחשבים רעים.
האם אדם באמת כל כך רע? כל אחד יכול לתייג אדם כ"רע ". אך האם כל אחד יוכל להסביר באופן סביר וללא משוא מדוע עשה זאת? לא פעם אנשים מתפרצים באופן אינסטינקטיבי עם האשמות כלפי מי שפגע בעצמם: הם גערו, ביקרו, לא העריכו. אדם לא יכול להיות כל כך גרוע, אבל לדעתו הסובייקטיבית של היריב, לקבל את ההערכות הכי לא מושכות. חיי הכלב לצערנו, שיר הוגן ביחס לכלבים יכול להיות הוגן לא פחות עבור בני האדם. אדם מוצא את עצמו לפעמים בתנאים קשים מאוד: רעב, הרס, מלחמה. ולא כולם מסוגלים לעמוד בנטל הלחץ החיצוני ולשמור על מראה אנושי באמת. אפילו קשיים יומיומיים קלים אך קבועים יכולים לגרום לאדם להיות ממורמר. חינוך לחינוך ממלא תפקיד עצום בהיווצרות אישיותו של האדם. אם ילד גדל באווירה בריאה ואוהבת, בה שולטת הבנה וכבוד הדדי זה לזה, סביר להניח שהוא יגדל להיות אדם אוהב שלום. שערוריות משפחתיות קבועות, קללות הורסות את הדבר החשוב ביותר באדם - היכולת להסתדר עם אנשים ולראות אותם כחברים. אי אפשר לקלקל דייסה עם חמאה, אתה לא יכול לקלקל אדם באדיבות. בנוסף לחיצוניות קשיים וגידול, כמובן, ישנם גורמים רבים התורמים לכך שאדם יהפוך לרע … דבר חשוב שיש להבין: לדחוק אדם רע מעצמך פירושו להחמיר את חומרת מצבו. אנשים שנקראים "רעים" הם לעתים רחוקות מאושרים. רק חום, יצירתיות, סבלנות ואהבה יכולים להפוך אדם טוב מאדם רע. אנשים טובים - איפה הם? אם יש אנשים רעים, אז בוודאי שיש טובים - מודל לחיקוי עבור "הרעים". מה הם? למעשה, לכל אדם יש את הסטנדרט שלו לסווג אדם אחר כ"טוב ", הקריטריונים שלו. לכן, קשה מאוד לומר באופן אובייקטיבי שאדם זה או אחר טוב או רע. כשעושים הערכה כזו, אפשר להסתמך על ערכים מסורתיים, נורמות מוסריות מקובלות. אך גם בגישה זו, ההערכה לא תהיה חד משמעית.
