תודעה אנושית היא הצורה הגבוהה ביותר של השתקפות נפשית של העולם שנוצר בתהליך החיים החברתיים. זה בא לידי ביטוי מילולית ובצורה של תמונות חושיות. זהו הבסיס לפעילות הקוגניטיבית והחינוכית של הפרט.
תודעה אנושית
ההבדל העיקרי בין אדם כמין מכל האחרים הוא היכולת שלו לחשוב מופשט, תכנון פעילויות, היכולת לזכור ולהרהר בניסיון העבר, לתת לו הערכה ולהסיק מסקנות. כל האמור לעיל קשור ישירות לתחום התודעה.
מבחינה תפקודית מבינים את התודעה כמערכת ההפעלה של המוח. השקפה דומה של מושג זה נמצאת בשימוש נרחב במדעי הטבע, בפרט בביולוגיה וברפואה. עם זאת, הוא אינו מסוגל לתפוס באופן מלא את הערך והחשיבות של התודעה עבור האדם, מכיוון שהתודעה היא הרבה יותר מתהליך פיזיולוגי רגיל.
הפסיכולוגיה הרוסית מגדירה את התודעה כצורה הגבוהה ביותר של השתקפות של המאפיינים והחוקים האובייקטיביים של החלל שמסביב. יתרה מכך, התודעה אינהרנטית רק באדם - כסובייקט חברתי-היסטורי.
התודעה מהווה מודל פנימי של העולם החיצוני באדם, וזה תנאי מוקדם לכל פעילות קוגניטיבית ולרצון של האדם להפוך את העולם סביבו. התודעה מתפתחת בתהליך האינטראקציה של הפרט עם אנשים אחרים, בתהליך צבירת ניסיון חברתי.
המהות של כל צורות הפעילות הנפשית האנושית, מהפשוטה ביותר (רפלקס) למורכב ביותר (התודעה), היא שהם מבצעים את הפונקציה של כיוון אורגניזם חי במרחב החיצוני. ככל שהסביבה החיצונית מורכבת יותר, כך ארגון הנפש מורכב יותר, המסייע בניווט מוצלח בחלל שמסביב.
תהליכים קוגניטיביים של תודעה
לאדם התודעה מאופיינת בעיקר בפעילות קוגניטיבית. הכרה של בן אנוש מתחילה בשינון אלמנטים פשוטים של תרבות והעולם שמסביב. באמצעות הידע שנצבר, הילד מקבל וזוכר את החוש והמשמעות הכלולים באובייקטים הסובבים, לומד לפעול איתם מבלי להשפיע ישירות על האובייקטים עצמם. צורת פעולה כזו, מילולית ודיבור, ופעילויות דומות הם מאפיין של תודעה.
מבנה התודעה כולל את כל סוגי התהליכים הקוגניטיביים: תחושה, זיכרון, תפיסה, דמיון, חשיבה. בזכותם אדם מחדש כל הזמן את הידע על עצמו ועל העולם. אם אחד מהתהליכים הקוגניטיביים הללו נפגע או אינו תקין, זה מרגיז את עבודתה של התודעה כולה.
