מציצת אגודל היא אחד ההרגלים הנפוצים אצל ילדים צעירים. באופן זה הילד מנסה להיפטר מרגשות שליליים. אין ספק שהורים רבים נתקלו בכך לפחות פעם אחת ותהו באילו צעדים לנקוט. מציצת אגודל משפיעה לרעה על הנשיכה ועל היווצרות הלסת התחתונה של הילד, וסטומטיטיס אפשרית גם כן.
הוראות
שלב 1
יש צורך לברר את סיבת ההרגל. זה יכול להיות אי נוחות, לחץ, התרגשות. לדוגמא, כאשר מלמדים ילד לישון בחדר נפרד. במקרה זה יש צורך באחד ההורים לשהות בקרבת מקום, לקרוא אגדה עד שהוא נרדם. אפשר לאפשר לך לקחת את הצעצוע האהוב עליך, זה יוסיף רוגע וביטחון לתינוק. לעתים קרובות, ילד יכניס את אצבעו לפיו כשהוא לבד, כשמשעמם לו. לכן, חשוב שההורים ישימו לב מקסימלי לילד, יקראו ספרים יחד, יציירו, ישחקו, יצפו בסרטים מצוירים.
שלב 2
חשוב להתבונן בילד באיזה רגע הוא מכניס את האצבע לפיו ולהסיט את תשומת ליבו, או לנסות להציע אלטרנטיבה: ניתן לתת מוצץ לתינוקות עד שנה, ילדים גדולים יותר - מייבשים. בשום מקרה אסור להנזיל לילד על הרגל זה, ללעוג לו, להשתמש בכוח כדי לשלוף אצבע מפיו. עליכם לפעול בעדינות רבה כדי לא לפגוע בנפש התינוק ולא להחמיר את המצב.
שלב 3
צריך להסביר לילד בקלות מדוע עליו לוותר על הרגל זה. אמור לו שאם הוא יונק את האגודל, השיניים לא יצמחו כמו שצריך. אתה צריך לדבר בשלווה, באהבה, להפריד בבירור בין התינוק לבין הרגלו. אל תאיים על הילד, זה לא יועיל, אלא רק יגרום לחרדה נוספת.
שלב 4
אצבע התינוק נכנסת לפה באופן אוטומטי, ולכן יש צורך בתזכורת. הם יכולים לשמש כמדבקה בהירה המודבקת לאצבע, אם התינוק מסיר אותה במהירות, טיח שנחתך לרצועות דקות ומודבק לכיוונים שונים יעשה. ניתן למרוח שכבה של לכה שאינה קוסאיקה על הציפורן. אין צורך למרוח בפלפל או בחרדל, כי ביד זו הילד יכול לשפשף את עיניו.
שלב 5
אם אינך יכול להיפטר מההרגל הזה בעצמך, עליך לפנות לפסיכולוג ילדים שידבר עם ההורים, יקבע את הגורם האמיתי לבעיה וימצא דרכים לפתור אותה.
שלב 6
והכי חשוב, זכרו, לילד לא קל לוותר על ההרגל שלו, הוא עלול לחוות אי נוחות רגשית, ולכן בתקופה זו, הקדישו לו את מירב הזמן, החום, החיבה, לעודד ולתמוך בתינוקכם.
