ישנן מסורות משפחתיות רבות. חלקם דומים מאוד לרוב, אך ישנם גם מקרים ייחודיים מאוד, שלפעמים מתחים עליהם ביקורת וגינויים בפומבי. עם זאת, בלעדיהם, משפחה זו או אחרת לא תהיה מה שהיא.
הכל כמו כולם
ככלל, במשפחות רבות זה נחשב למסורת להתכנס לימי הולדת של קרובים קרובים ולארגן סעודה חגיגית בהזדמנות זו. מצב דומה חל גם על ראש השנה, לידת ילד, חתונות, חנוכת בית ומועדים משמעותיים אחרים. למשל, במשפחות ותיקי המלחמה הפטריוטית הגדולה ב- 9 במאי, כל קרובי המשפחה מתכנסים ומכבדים את הגיבורים.
למספר משפחות עדיין יש מסורת להקריא סיפורים לפני השינה לילדיהם הקטנים או לשיר שירי ערש. בנוסף, קיימת מסורת להעניש ולתגמל את הדור הצעיר. אין ספק שרבים יזכרו ששיטות הענישה המפורסמות ביותר בתקופה הסובייטית הייתה לשים ילד בפינה או להכות אותו בחגורה.
ישנן משפחות שהבוקר מתחיל באחל ליום טוב, והליכה למיטה מלווה בביטוי "לילה טוב!" בחלק מהמשפחות קיימת עדיין מסורת לדון בכל הנושאים החשובים במועצה משפחתית, שבה לכל אחד יש זכות הצבעה או לפחות הזדמנות להביע את נקודת המבט שלהם.
ברוב המשפחות, הורים מנסים לפתח את ילדיהם בכל דרך אפשרית, ולכן זו הופכת למסורת טובה לנסוע יחד או להשתתף באירועי תרבות שונים, בתיאטראות, קולנוע, תערוכות וגלריות אמנות.
מסורות משפחתיות מוזרות
בקוריאה יש משפחות שצריכות לחבוט בקול רם במהלך הארוחה כדי להראות למארחים שהאוכל טעים. ובארצות הברית יש משפחות שכולן נפגשות לחג המולד ולובשות באופן מסורתי סוודרים אדומים סרוגים. לפעמים מוצרים כאלה משלימים בהדפסת צבאים.
באירלנד יש גם מסורת ראש השנה מוזרה. חלקם משאירים בכוונה את דלתותיהם ב 31- בדצמבר. כך שכל זר יכול להגיע אליהם ולסמוך על ארוחת הערב, יתר על כן, הם יתייחסו אליו כאל אורח מכובד. ולמחרת, כל המשפחות חוגגות את החג עם קרובי משפחה.
מסורות משפחתיות לחתונה במדינות שונות מאוד מעניינות. אם עבור עמים מזרחיים רבים "חטיפת כלות" נחשבת לטקס הכרחי, הרי שבקניה, למשל, כאשר ילדה עוזבת את בית אביה עם בעלה, זה די טבעי שאביה יורק על חזה וראשה. אז הוא מברך את הזוג הטרי לחיים ארוכים ומאושרים יחד.
ובגרמניה מאמינים כי זוגות טריים צריכים להתחיל חיים משותפים מוקפים בדברים חדשים, ולכן הכלים לאחר סעודת החתונה לא נשטפים אלא נשברים. כמו שאומרים, מי נמצא במה שהוא הרבה.
