כדי שתוכלו לסבול את כל הופעות העשרה, עליכם להיות מוכנים לקראתם. כמו שנאמר: "אחד לא לוחם בשטח." לכן, מאמר זה יעזור לכם, הורים יקרים.
איך לתקשר עם בני נוער
כמובן שקשה מאוד לתקשר עם בני נוער. אבל לסרב ופשוט לנסות לתקשר פחות, מחשש לחוצפה ואי אמון, זה הרבה יותר גרוע. שיחות הן אחת הדרכים בהן תהליך החינוך והגידול יכול להתקדם ביעילות.
ראשית, שים לב שאתה לא מדבר עם ילדך על המראה שלו: העובדה שהוא או היא צבעו את השיער שלהם פעמים רבות, קרעו מכנסי ג'ינס ועוד דברים כאלה שמתבגרים לוקחים ברצינות רבה. זה הסגנון שלהם, אמצעי להראות את עצמם, ואת זה אי אפשר לשנות. דברו על נושאים אחרים, חשובים ומעניינים יותר.
אתה יכול לרמות כדי להתחיל שיחה. התחל שיחה כלאחר יד, למשל כשאתה נוהג, אוכל, מנקה את הבית. זה ימנע את הערנות הרגילה. כדי לשמור על הביטחון של הילד, אל תגערו בו במהלך השיחה. בנה שיחה על פי התוכנית: "איך היית יורד במצב הזה …?" תן דוגמה מניסיונך שלך לשחרור ילדך.
היו עקביים במצבים שלדעתכם חמורים מאוד, הכוללים נושאים כמו בריאותו ובטיחותו של ילדכם. אל תנסה להוכיח משהו למתבגר אם אתה יודע שהוא כבר כועס או עייף. תן לו זמן לרפא. אל תצעק על הילד שלך אם הם מעצבנים אותך. הילד יכבד אותך רק אם יראה שאתה מכבד אותו.
מה עוד ההורים צריכים לדעת?
מה שחשוב הוא גודל הכוחות המופעלים שההורים מוציאים על חינוך. את הרגעים בהם הילד הוא משמעות החיים היחידה, או להיפך, כאשר תשומת הלב מופנית אליו רק במקרים הדחופים ביותר, אני אהפוך את הילד לאדם עצמאי, המסוגל לקבל את ההחלטות שלו.
חשוב שההורים האחראים לגידול מתבגרים יהיו נבונים ויכולים לחזות בכל התרחישים האפשריים להתפתחות המצב.
הורים צריכים לדעת את הספציפיות של גיל ההתבגרות ומה הילד שלהם צריך.
יש להתאים את תהליך החינוך לאישיותו של המתבגר. הורים יצטרכו להסתגל לאופי המשתנה של ילדם.
מהפעם הראשונה נראה שכל המאפיינים המובהקים של גיל ההתבגרות תורמים להפרדת הילד מהמשפחה, אך זה לא כך. יש צורך גדול במתבגרים להיות בקשר מתמיד עם קרוביהם. הגישה של ההורים כל כך חשובה. אם משפחות הרמוניה ואהבה במשפחה, אז ילדכם יהיה הרבה יותר רגוע בסביבה המשפחתית.