חשיבה רעיונית או מילולית-לוגית היא סוג החשיבה האחרון. הוא עוסק במושגים קונקרטיים, לא בדימויים ובמעשים. חשיבה מושגית מפותחת חשובה במיוחד עבור מדענים.
כיצד נוצרת חשיבה מושגית ומהי
חשיבה מושגית משתמשת במושגים ובבניות לוגיות. בהתפתחותה, החשיבה האנושית עוברת מספר שלבים, והרעיוני הוא האחרון שבהם. לפניו יש לאדם חשיבה חזותית-יעילה וחזותית-פיגורטיבית. בהתפתחות האנושות כולה, החשיבה המושגית הייתה גם האחרונה שצצה. התפתחותה מאפשרת הצטברות של התנסות חזותית-חושית מעשית.
לפני התפתחות החשיבה המושגית, הילד מאופיין באגוצנטריות, הוא אינו יכול להסתכל על אירועים בעיני אנשים אחרים, לתפוס את מקומם. בהדרגה, מושגים ברורים נכנסים בחוזקה לתודעת הילד, ואז החשיבה מתחילה לעבוד בצורה אחרת. מושגים אלה מוצגים בעיקר במהלך הלימודים. כל עולמו של הילד כבר לא מרוכז סביבו, חשיבה הגיונית מתפתחת באופן פעיל. לפיכך, יש מעבר מתמונות למושגים המצוינים על ידי המילה.
חשיבה מושגית מפותחת אינה מאפילה על החזותי-יעיל והוויזואלי-פיגורטיבי. זה תורם לשיפור ופיתוחם. היכולת לחשוב באופן הגיוני ומופשט אינה שוללת מיומנויות מעשיות. יתר על כן, במקצועות מסוימים מתמקדים בדרכי חשיבה קודמות ומעשיות יותר. זה חל על מקצועות טכניים. וסופרים, למשל, הם החשיבה הוויזואלית-פיגורטיבית המפותחת בצורה הטובה ביותר.
ישנם אנשים שלמעשה אינם משתמשים בחשיבה רעיונית, ומסתמכים על חוויה יומיומית. אולם לתחום המדעי יש לפתח אותו בהכרח. רמת האינטליגנציה תלויה בכך; בפסיכולוגיה יומיומית, חשיבה מושגית משולה לרוב עם הנפש.
פעולות חשיבה רעיוניות
חשיבה מושגית משתמשת בפעולות רבות. להלן העיקריות. ניתוח - שבירת הכלל לחלקים וסימנים. סינתזה היא הכללת חלקים לשלמות. השוואה היא הצמדת עצמים או תופעות. הפשטה - הדגשת תכונות חשובות והפשטה מאלה שאינם חשובים. היכולת להפשט מופיעה בגיל בית הספר המבוגר.
הכללה היא קיבוץ המושגים לקטגוריה אחת. שיטתיות היא הקצאת קטגוריות למערכת אחת. קונקרטיזציה - המעבר מידע כללי למקרה ספציפי. שיפוט - היכולת להבין את הקשר בין אובייקטים ותופעות. מסקנה - מסקנה נעשית על סמך כמה פסקי דין. כמו כן, נוצרת היכולת להסיק קשר סיבתי, לקבל מושג לגבי היעדים והאמצעים.
