קונפליקטולוגיה היא המדע כיצד לנהל קונפליקטים. שלבים שונים של אינטראקציות בין סכסוכים: מקור, פיתוח, יישוב סכסוכים - נלמדים על ידי מומחים בתחום זה.
הוראות
שלב 1
בצורתו הכללית ביותר ניתן לחלק קונפליקטים לשלושה סוגים: בין-אישיים, בין-קבוצתיים ותוך-אישיים. ישנם גם שילובים של צורות הסתירה הללו, למשל במקרה של סכסוך בין אדם אחד לקבוצה.
שלב 2
בין שני אנשים או יותר נוצרים סכסוכים בין אישיים. למשל, בין אישה לבעל, בין חמות לבעל, בין ילדים. סכסוכים פנים-אישיים אופייניים לאדם אחד: הוא יכול לצלול לסתירות במשך זמן רב אם להתחתן, האם להתגרש, להישאר בעבודה או למצוא חדש. התנגשויות בין קבוצות נוצרות בין קבוצות שונות של אנשים: בין חמולות משפחתיות או בין מחלקות בחברה.
שלב 3
לרוב, פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים מתמודדים עם בעיית הקונפליקטים התוך-אישיים. מהקונפליקטולוגיה הם לוקחים רק הבנה כיצד הסביבה החיצונית יכולה לשפר או להחליש קונפליקטים תוך אישיים. או כיצד סתירות בנפשו של אדם אחד משפיעות על יחסיו עם קרובי משפחה ועמיתים. סכסוכים בין אישיים ובין-קבוצתיים נמצאים לרוב בתחום הראייה של קונפליקטולוגים מקצועיים. הם מנסים למצוא דפוסים נפוצים בפיתוח סכסוכים, דרכים לפתור את הסתירות העומדות בבסיסם.
שלב 4
ניתן לחלק שיטות לפתרון סכסוכים באופן רדיקלי ולפשרה. הראשון יכול להוביל לניתוק היחסים והקשרים העסקיים עם ההכרה בחוסר התאמה של תפקידים במספר תפקידים חשובים. זו אמנות מיוחדת לסיים מערכת יחסים בצורה נכונה על רקע סכסוך. עם זאת, לעתים קרובות הרבה יותר הצדדים לסכסוך מעוניינים למצוא פשרה או פיתרון שיתאים לשני הצדדים. לעיתים קרובות, משימתו של הקונפליקטולוג במצבים כאלה היא לברר את דרישות הצדדים הסותרים זה לזה ולהעבירם בצורה הנכונה לכל אחד מהצדדים לסכסוך.
שלב 5
קונפליקטולוג חייב להיות פסיכולוג טוב. בעוד הקונפליקט נלמד על פני תחומים החל מהיסטוריה ועד מתמטיקה, חשוב להיות מסוגל להבין את עמדותיהם של אנשים בהשפעת לחץ. לעתים קרובות, בסכסוך, אנשים אינם יכולים להביע נכון את יחסם למצב. וחשוב שמומחה בסכסוך ימצא גישה לכל משתתף במצב שנוי במחלוקת על מנת ליצור אינטראקציה ביניהם בחיפוש אחר הבנה הדדית.
