הורים למתבגרים מתמודדים לעיתים קרובות עם העובדה שהם אינם מבינים את ילדם, אינם יכולים למצוא עמו משותף והופכים כל שיחה לסכסוך. אבל התינוק המתוק של אתמול לא הפך בן לילה זועף. רק שהזמן עצר להורים והם לא הספיקו להיכנס לתפקיד אחר. תפקיד חבר לילדכם.
האם אתה בכלל צריך להיות חבר? זה הכרחי, אבל זה לא אומר לתרגל תקשורת מוכרת, להודות בהתנהגות בלתי מבוקרת של נער. במקום זאת, זה חונך על ידי אדם מבוגר. אבל כאן עלינו לשאוף לא לחצות את הקו, כאשר נער לא לוקח אותך רק לשלו, הוא מוריד אותך נמוך יותר. אז מאיפה מתחילים? מאז הילדות.
משימת ההורים היא ללמד את הילד לקיים אינטראקציה עם העולם. אבל הוא עצמו לומד בלי סוף. תפקידו של הכל יודע ימשוך את הילד בהתחלה, אך לאחר מכן הוא ישתעמם והוא ירצה לשתף אתכם בתגליותיו. ומה הוא ישמע בתגובה: "אני מכיר אותך טוב יותר", "מל עדיין", "אל תהיה חכם!" וזהו, הדלת הראשונה במערכת היחסים נסגרה.
איך אתה מעודד את התחביבים של ילדך? אתה מצהיר שמשחקי מחשב הם שטויות (אתה צודק בחלקם), ואתה צריך ללמוד, ולא להחליק על סקייטבורד כל היום. אבל מה זה שטויות בשבילך ובמה שעבר, לילד כל היקום. וזה יהיה נחמד עבורך להשתלב בזה. איסורים לא נותנים כלום. תוכלו להסיט בעדינות לכיוון אחר, למצוא תחומי עניין קשורים והטבות מתחביביו של המתבגר.
אל תהפוך את בית הספר לאבן נגף. הילדות לא מסתיימת בכיתה א '. חפש בית ספר בהתאם ליכולות של ילדך, ולא לשאיפות ההורים שלך. היו מודעים לחיי בית הספר של ילדכם, אך רק כדי לעזור במקרה של בעיות. שימו לב לא לציונים, אלא לרמת הידע של הילד.
נער עדיין זקוק לחברתך, גם אם הוא מעדיף את חברת חבריו על פניך. לשתף אותו בחיי המשפחה. אתה יכול לקחת את הילד איתך להחליף את הרפידות ברכב: "אני זקוק לעזרתך." עם הילדה בחרו ברכישות לבית, עדכנו מוצרי קוסמטיקה או צאו למניקור יחד. ולא יהיו תירוצים שאין מספיק זמן לילדים. הכל יכול להיעשות ביחד.
