מבחן טיורינג נוצר בסוף שנות ה -40 של המאה הקודמת. המתמטיקאי האנגלי אלן מת'סון טיורינג ניסה להבין האם רובוטים יכולים לחשוב. זה מה שהניע אותו להמציא.
ההיסטוריה של יצירת מבחן טיורינג
המתמטיקאי האנגלי אלן מת'סון טיורינג ידוע כמומחה ייחודי בתחום מדעי המחשב, מחשוב וקריפטוגרפיה. הוא הוא שיצר את אב הטיפוס של המחשב המודרני (מחשב טיורינג). למדען היו הישגים רבים אחרים. בסוף שנות ה -40 של המאה הקודמת, מתמטיקאי החל לתהות איזה סוג של מודיעין אלקטרוני יכול להיחשב סביר והאם רובוט יכול להתקרב להתנהגות אנושית כל כך עד שבן השיח לא יבין מי באמת מולו.
הרעיון ליצור בצק עלה לאחר שמשחק החיקוי הפך פופולרי באנגליה. הכיף הזה, האופנתי לאותה תקופה, כלל השתתפות של 3 שחקנים - גבר, אישה ושופט, שתפקידם יכול להיות אדם מכל מין. האיש והאישה הלכו לחדרים נפרדים והעבירו הערות לשופט. לפי סגנון הכתיבה ותכונות אחרות, השופט היה צריך להבין אילו תווים שייכים לשחקן ממין זה או אחר. אלן טיורינג החליט שאפשר להחליף את אחד המשתתפים במכונה אלקטרונית. אם בתהליך של תקשורת אלקטרונית מרחוק, הנסיין אינו יכול לקבוע מי מבין בני השיח הוא אדם אמיתי ומיהו רובוט, ניתן להחשיב את הבדיקה כמי שעברה. וזו צריכה להיות הסיבה להכרה באינטליגנציה של בינה מלאכותית.
ניגש למבחן
בשנת 1950, אלן טיורינג גיבש מערכת שאלות שיכולה לשכנע אנשים שמכונות יכולות לחשוב.
עם הזמן הבדיקה עברה מודרניזציה ולא מכונות, אך רובוטים ממוחשבים החלו לפעול בתדירות גבוהה יותר כאובייקטים לבדיקה. במהלך כל קיומו של המבחן, תוכניות מעטות בלבד הצליחו לעבור אותו. אבל כמה מומחים הטילו ספק בהצלחה זו. ניתן להסביר תשובות נכונות בצירוף מקרים, ואפילו במקרים הטובים ביותר, התוכניות הצליחו לענות על לא יותר מ -60% מהשאלות. לא ניתן היה להשיג צירוף מקרים מוחלט.
אחת התוכניות שעברו בהצלחה את מבחן טיורינג הייתה אליזה. יוצריו העניקו בינה מלאכותית את היכולת לחלץ מילות מפתח מנאומו של האדם ולהלחין שאלות נגדיות. במחצית מהמקרים אנשים לא יכלו לזהות שהם מתקשרים עם מכונה ולא עם בן שיח חי. כמה מומחים הטילו ספק בתוצאות הבדיקה בשל העובדה שהמארגנים הגדירו את הנבדקים מראש לתקשורת חיה והמשתתפים בניסוי אפילו לא הבינו שהרובוט יכול לתת תשובות ולשאול שאלות.
מוצלח יכול להיקרא שעבר את המבחן על ידי התוכנית שהרכיבו אזרח אודסה יבגני גוסטמן והמהנדס הרוסי ולדימיר וסלוב. היא חיקה את אישיותו של ילד בגיל 13. ב- 7 ביוני 2014 הוא נבדק. השתתפו בו 5 בוטים ו -30 אנשים אמיתיים. רק 33 מתוך 100 מושבעים הצליחו לקבוע אילו תשובות ניתנו על ידי רובוטים, ואילו אנשים אמיתיים. הצלחה כזו יכולה להיות מוסברת לא רק על ידי תוכנית מעוצבת היטב, אלא גם על ידי העובדה שהאינטליגנציה של נער בן שלוש עשרה נמוכה במקצת מזו של מבוגר. אולי חלק מהמושבעים הוטעו בנסיבות אלה.
המתנגדים להכרה בתוצאה נתמכים גם בכך שזניה גוסטמן, שיצרה את התוכנית, כתבה אותה באנגלית. במהלך הבדיקה, שופטים רבים ייחסו את התגובות המוזרות של המכונה או הימנעות מתשובות לא רק לגילו של בן שיחו המיועד, אלא גם למחסום השפה. הם חשבו שהרובוט, אותו לקחו לאדם, אינו יודע היטב את השפה.
מאז הקמת מבחן טיורינג, התוכניות הבאות התקרבו גם לעבור אותו בהצלחה:
- "כחול עמוק";
- "ווטסון";
- "לַהֲדוֹף".
פרס לובנר
בעת יצירת תוכניות ורובוטים מודרניים, מומחים לא רואים במבחן טיורינג משימה עליונה. זו רק פורמליות. ההצלחה של פיתוח חדש אינה תלויה בתוצאות הבדיקה. הדבר החשוב ביותר הוא שהתוכנית תהיה שימושית, וביצוע משימות מסוימות. אך בשנת 1991 הוקם פרס לבנר. במסגרתה, אינטליגנציות מלאכותיות מתחרות ביניהן כדי לעבור את המבחן בהצלחה. ישנן 3 קטגוריות של מדליות:
- זהב (תקשורת עם אלמנטים וידאו ואודיו);
- כסף (להתכתבויות טקסט);
- ארד (הוענק למכונית שהשיגה את התוצאה הטובה ביותר השנה).
מדליות זהב וכסף טרם הוענקו לאיש. פרסי ארד מוענקים באופן קבוע. לאחרונה, יש יותר ויותר בקשות להשתתפות בתחרות, כאשר נוצרים שליחים ובוטים חדשים. בתחרות יש מבקרים רבים. מבט חטוף על פרוטוקולי המשתתפים בעשורים האחרונים מראה כי ניתן לאתר מכונה בקלות עם שאלות פחות מתוחכמות. השחקנים המצליחים ביותר מציינים גם את הקושי בתחרות לבנר בגלל היעדר תוכנית מחשב שיכולה לנהל שיחה הגונה במשך חמש דקות. מקובל בדרך כלל כי יישומי התחרות מפותחים אך ורק במטרה לקבל פרס קטן המוענק למשתתף הטוב ביותר בשנה, והם אינם מיועדים ליותר.
נכון לעכשיו, מבחן טיורינג קיבל מספר שינויים מודרניים:
- מבחן טיורינג הפוך (עליך להזין קוד אבטחה כדי לאשר שהמשתמש אנושי, לא רובוט);
- מבחן אינטלקטואלי מינימלי (מניח רק את האפשרויות "כן" ו"לא "כתשובות);
- מטא-טסט טיורינג.
חסרונות הבדיקה
אחד החסרונות העיקריים של המבחן הוא שהמשימה מוטלת על התוכנית להונות אדם, לבלבל אותו כדי לגרום לו להאמין בתקשורת עם בן שיח אמיתי. מתברר שניתן לזהות מי שיודע לתמרן כחושב, ואת זה ניתן להטיל ספק בספק. בחיים הכל קורה קצת אחרת. בתיאוריה, רובוט טוב צריך לחקות פעולות אנושיות בצורה מדויקת ככל האפשר, ולא לבלבל את בן השיח. תוכניות שתוכננו במיוחד לצורך עמידה במבחן מתחמקות מתשובות במקומות הנכונים, ומצטטות בורות. המכונות מתוכנתות כך שההתכתבות תיראה טבעית ככל האפשר.
מדענים רבים מאמינים כי למעשה מבחן טיורינג מעריך את הדמיון של התנהגות הדיבור בין בני אדם לרובוטים, אך לא את יכולת החשיבה של הבינה המלאכותית, כאמור על ידי היוצר. ספקנים טוענים שההתמצאות כלפי בדיקות כאלה מאטה את ההתקדמות ומונעת מהמדע להתקדם. במאה הקודמת, עמידה במבחן הייתה הישג גדול ואפילו משהו פנטסטי, אך כיום לא ניתן לקרוא ליכולת של מחשב "להתכתב כמו אדם" על טבעית.
