אין ילד כזה שלא ביצע שום צרעת בחייו ולא הרגיז את הוריו. עבירות קטנות, מעשי קונדס שובבים או התנהגות בלתי הולמת של התינוק לא תמיד גורמים לתגובת אישור מצד ההורים וגורמים לך לחשוב כיצד להעניש את הילד על מעשי קונדס. אך לא כל ההורים מראים את עצמם בחינוך ילדיהם כמחנך, יש קטגוריה של מבוגרים שנותנים לנקיטת צעדים משמעתיים. עם היווצרות אישיותו של הילד, קמים כללי התנהגות בחברה.
האם ניתן להעניש ילד
לפני שמחליטים אם להעניש ילד, כדאי לבחון האם נקבעו ממש הגבולות שהוא לא צריך לחצות. בהתאם לגיל התינוק, על ההורים לקבוע את היקף המותר. עד גיל שנה קשה לתינוק להסביר כי לשפוך מיץ על הרצפה ולצעוק בקול רם בחדר זה מגונה, מבחינתו זו הכרת העולם והעניין בתגובת המבוגרים. לכן, היקף המותר חייב להתאים לגיל הילד. לאחר קביעת גבולות המותר, ההורים לא רק מגדירים את כללי ההתנהגות בחברה, אלא גם מלמדים בטיחות.
כשהוא מתבגר, התינוק כבר מבין שעל ידי ביצוע מעשה רע הוא מפר את הנורמות. כאשר מחליטים כיצד להעניש ילד בגין עבירה מסוימת, יש צורך להעריך אותה. אולי בכך הוא מושך את תשומת הלב החסרה לעצמו. לאחר שביצע עבירה, הוא מודע לחלוטין לכך שהוריו עשויים שלא לאשר אותו. ההתנהגות של מבוגרים לרוב צפויה - הם מתחילים לכעוס ולקלל. הילד אפילו לא יכול לחשוד שההורים לא מרוצים ממה שקרה, זה מתחיל להיראות לו שהמבוגרים לא מרוצים מעצמם. יש להראות ברגע זה חומרה, ולא השפלה של הפרט. די להשאיר את הילד בחדר להרהור נוסף, לאחר שדיברנו איתו בעבר על מה שקרה. לא מומלץ למומחים להכניס פינה לעבירות ומתיחות, אלימות פיזית אינה מקובלת גם בתהליך החינוך.
האם ניתן להעניש ילד בחגורה
"האם עלי להעניש ילד באמצעות חגורה?" יש צורך לנטוש את הרעיון הזה לנצח, תחושת כעס ואכזריות תתיישב בליבו לכל החיים, והוא ישים את הטכניקה הזו על ילדיו.
אם בארגז החול ילד בן ארבע זורק חול על ילדים או מנסה לקחת צעצוע, יש צורך להסיט את תשומת ליבו לזמן מה, כדי להסביר את כל הרגעים הלא נעימים של האירוע. לפעמים ניתן להשתמש בטקטיקה של מניעת צעצוע. אבל זה לא צריך להיות זמן רב, אחרת הילד לא יחשוב על מה שקרה, אלא על עוול הוריו.
לפני שעונשים ילד יש צורך להסביר שכל מעשיו ייענשו בהכרח. האיסורים על בטיחותו צריכים להיות קטגוריים: אם אינך יכול לגעת בשקע ובמגהץ החם, עליך להסביר מדוע אין לעשות זאת על מנת שלא ינסה לבדוק זאת אחר כך. הענישה צריכה להיות חינוכית, כך שהיא צריכה להיות קצרת מועד וסלחנית. צריך לסלוח לילד, אך אסור לגעת באשמה שוב מאוחר יותר. על הילד להבין שהוא נענש על עבירה מסוימת, ולא בגלל שהוא כל כך גרוע. כאשר מחליטים אם להעניש ילד, ההורים צריכים להיות מודעים לכך שלא צריך להקרין על מצבי רוח רעים, צרות בבית או בעבודה.
חשוב מאוד, כאשר קובעים את החוקים והגבולות לילדכם, לא לשכוח שההורים עצמם הם הדוגמה העיקרית. כשמסתכלים על מבוגרים הם סופגים את ההתנהגות ופועלים, לכן לפני שתעניש את ילדך על העבירה, עליך להסתכל אחורה ולהבין אם ההורים עצמם אשמים.
