צריך להיות מקום לנס בחייו של כל ילד. אחרי הכל, אמונה בנסים מלמדת הרבה שיבוא שימושי בחיים. כיום, לרוב ניתן למצוא ניסים על במת התיאטרון, שילדים כל כך אוהבים.
בעולם המודרני, שבו שולטים משחקי מחשב, גאדג'טים, רשתות חברתיות, אנשים החלו לשכוח מה המשמעות של להאמין באגדה, להאמין בנס, להזדהות, להקשיב ולשמוע אחד את השני. לרוב, הם נסגרו בעולמות שלהם, ופחדו להכניס אחרים לשם.
אבל ילדים הם עניין אחר לגמרי! ילדים פתוחים לשלווה, תקשורת וניסים. הם מאמינים שטוב תמיד מנצח על הרוע, הם מאמינים שסיפור אגדה יכול להתגשם, הם מאמינים למבוגרים שמקיפים אותם, אבל הם פשוט מאמינים! ואם אנו משלבים בין העולם האמיתי לילדות, אז השאלות מבשילות: היכן ניתן למצוא אמצעי לשמר את כל האמונה ההיא שמציפה את הילדים? כיצד לוודא כי הדורות הבאים אינם מפורסמים באדישות ובקשות? איך מעלים אינדיבידואליות אצל ילדים, מנהיג שמקבל החלטות לבד, שיודע לחשוב בראש שלו? ישנן תשובות רבות ושונות לשאלות אלו. אבל הנאמן שבהם הוא התיאטרון!
תיאטרון הוא עולם ענק שיש בו הכל! באיזה צד שהילד ימצא, בין אם הוא יושב באודיטוריום וצופה בהופעה או ינגן על הבמה, הוא ילמד הרבה, הוא יקבע לעצמו הרבה, ילמד הרבה.
ילדים לומדים הכל בעולם הזה על ידי משחק, ותיאטרון הוא משחק. אז האם ילדים זקוקים לתיאטרון? בהחלט כן, כן!
מה ילדים יכולים ללמוד מללכת לתיאטרון כצופה?
כאן יש צורך להסתייג שיש ללמד ילדים ללכת לתיאטרון לא יאוחר מחמש שנים. אתה יכול להתחיל מגיל שנתיים, רק עלילת הביצוע צריכה להיות קלה להבנה, והביצוע עצמו לא אמור להימשך יותר מ -30 דקות.
אז מה מלמד תיאטרון?
רגשות
הדבר החשוב ביותר הוא כמובן רגשות! כשצופים במתרחש על הבמה, תוכלו לחוות פלטת רגשות שלמה: אהבה, חמלה, סבלנות, אכפתיות, חרטה, שמחה, כעס, ייאוש, הרשימה אינסופית. אך הדבר החשוב ביותר הוא שילדים לא רק יחוו את הרגשות הללו יחד עם הדמויות, הם לומדים לשלוט בהם ולהביע אותם נכון, אלא להביע אותם, ולא חוששים מהרגשות שלהם.
יְצִירָתִיוּת
ללא מטען עצום של ניסיון חיים מאחוריהם, קשה לילדים למצוא פתרונות במצב נתון. בדרך כלל, פתרונות אלה הם סטנדרטיים וזהים. טיולים קבועים בתיאטרון ירחיבו את אופקיו של הילד, יחד עם גיבורי ההופעה, הוא יחיה מצבי חיים שונים וילמד למצוא גישה יצירתית ופתרונות יצירתיים להם.
יכולת לחשוב
תיאטרון מלמד חשיבה. הבימוי של מיצג זה או אחר הוא חזונו של הבמאי, השקפתו על היצירה, נקודת מבטו אותה הוא מביא להמונים. הילד, לעומת זאת, עשוי לחלוק על עמדת הבמאי. יתכן שהוא לא אוהב את התלבושות או את הנוף, או שהוא עשוי לא לחבב את העיבוד המוזיקלי של ההופעה, או שהוא עשוי. בכל מקרה, אם תשאל אותו שאלה: "למה?", הוא יענה לך. הילד יודע את התשובה, כי הוא חשב על זה, הרהר, חשב. כמובן שכדי שהילדים ילמדו לבטא את מחשבותיהם, עליכם לדבר איתם, לכן לאחר ההופעה, דאגו לדון עם הילד בכל מה שהוא ראה ולא לכפות את דעתכם.
ידע חדש
בביקור בתיאטרון, ילדים צוברים ידע. זה כמו לקרוא אגדה חדשה שאינה ידועה לילד. הם שואבים ידע לא רק מביצועים, אלא מכל מה שמסביב. אנשים חדשים, איך הם לבושים, איך הם מתנהגים, המבואה מול האולם, האודיטוריום עצמו, מוסיקה, קישוטים, כל מה שמבט של ילד יכול לתפוס, מעניק לילד ידע ורושמים חדשים, שלא לדבר על העבודה את עצמה.
כְּלָלֵי הִתְנַהֲגוּת
כן, התיאטרון מלמד הרבה, כולל כללי ההתנהגות בחברה. ישנן נורמות מסוימות לביקור בתיאטרון שהצופים עקבו אחרין מאז ומתמיד.הכל, החל מאיך שמתלבשים כמו שצריך בתיאטרון, וכלה מתי אפשר לבקר במזנון ואיך להתנהג בו, כל זה נלמד על ידי הילד בביקור בתיאטרון. נורמות התנהגות רגילות הממלאות תפקיד גדול בגידול ילדים.
מסקנה: תיאטרון פשוט הכרחי להתפתחות הילדים, לגידולם ולתפיסתם את העולם סביבם. בכך שהרגילו ילדים לתיאטרון, ההורים פותחים בפניהם דלתות רבות להצלחה.
