אם אינך מחזיק חיות מחמד או שהיית צריך להיפטר מהן במהלך ההריון, אז היי מוכן לכך שבמוקדם או במאוחר ילדך יתחיל לדרוש בעקשנות שיהיה לך חתול, כלב או מישהו אחר.
תועלת או נזק?
בעלי החיים בבית ילמדו את ילדכם חסד, טיפול ואחריות. אך יחד עם זאת, עליכם להבין כי השגת בעל חיים בזמן שילדכם עדיין קטן מאוד עדיין לא שווה את זה. ובכל זאת, קיים סיכון ניכר להחמרת תגובות אלרגיות או לזיהום במחלה זיהומית כלשהי. עדיף לחכות עד שהתינוק יגדל.
את מי כדאי לבחור?
ראשית עליך להעריך את תנאי החיים שלך. בית פרטי יתאים ביותר לכל בעל חיים. אם אתה גר בדירה, הבחירה הטובה ביותר עבורך תהיה גזעים קטנים או זנים של בעלי חיים.
לילדים בני 3-4, חזירי ים, ארנבות, ציפורים או דגי אקווריום מתאימים. בעלי חיים אלה אינם דורשים הכשרה, תשומת לב מתמדת וטיפול ספציפי. יתר על כן, תחזוקתם לא תגרום להורים לבעיות רבות. בגיל זה הילד מנסה להכיר את העולם סביבו, לכן לא כדאי להגיב יתר על המידה רגשית אם התינוק תפס דג שהוא מצא חן בעיניו או שיחרר את הציפור מהכלוב. יש צורך להבהיר ברוגע ובעדינות כי לא ניתן לעשות זאת ולהסביר את הסיבות.
ילד בן 5 כבר לא יכול רק להסתכל, אלא גם לטפל באופן חלקי בחיית המחמד שלו. אתה יכול להורות לו, למשל, לשטוף את קערת הארנב. טיפול בבעלי חיים מלמד את האחריות לפעוט שלך. אך עדיין כדאי לשלוט באיכות המשימות שבוצעו. ואם הם לא מבוצעים כראוי, הצביעו בפני הילד על טעויותיו, והסבירו גם את ההשלכות האפשריות (למשל, קערה שטופת רע עלולה להוביל למחלת חיית המחמד).
בגיל 7-8 הילד כבר יכול לטפל בחיה בעצמו. יתר על כן, אם ישנם מספר בעלי חיים, למשל, ציפור ומכרסם, אז הילד יהיה מעוניין להתבונן ולהשוות את הרגליהם. ככלל, גיל זה אידיאלי לרכישת חתולים וכלבים מגזע קטן. הילד ידאג לחיה ויקבל בתמורה חיבה וחיבה.
בגיל 14-15, אתה יכול לקבל כל בעלי החיים. הילד כבר מבוגר ועשוי בהחלט לאמן כלב מגזע גדול, ללכת איתו או לקחת אותו לבית ספר לכלבים.
באופן כללי, ניתן ואף צורך לקבל חיות מחמד, אך בבחירה כדאי להתייחס לגיל הילד ולרצונו לטפל בחיית המחמד.
