לפעמים אנחנו בעצמנו דוחפים גברים לנאוף, ולא מבינים מה אנחנו אומרים ומה אנחנו נוקפים. רק מילה שגויה אחת יכולה להרוס את הדבר החשוב ביותר בחיים, ולהשאיר אותנו עם ריקנות בנפשנו ולבד לגמרי.
הייתה משפחה אחת, שמחה וידידותית. הבעל עבד כדירקטור במפעל משגשג, ואשתו עסקה בילדים ובשירותי בית. הכל היה רגוע במשפחה זו, אך עד שהבעל קיבל את הילדה כמזכירתו.
הילדה הייתה לא מתוארת, רזה, נמוכה, עם תספורת קצרה, ואפילו נראתה קצת כמו ילד. היא אהבה את הבוס בזכות האיכויות המקצועיות שלה. אז הם עבדו בהרמוניה מושלמת, עד שהמזכירה ראתה את אשתו של הבוס הזה.
מיד הקנאה התיישבה בנפשה ואכלה את האישה מבפנים. היא התקשרה לבעלה בעבודה כל שעה, מנסה להרשיע אותו בבגידה, ממוסמרת אותו בערבים כשחזר הביתה. מדי יום היא גילגלה לו סצנות של קנאה, והפנתה את תשומת ליבו למזכירה הבלתי-כתובה הזו.
עברו מספר שבועות, והאיש החל להתעניין בעוזרו. הוא תהה מדוע אשתו מקנאה בו כל כך בגלל הילדה היפה והצנועה הזו. התעניין והתאהב. כן, הוא התאהב כל כך הרבה שהוא לא יכול היה לחיות בלעדיה. כמה חודשים לאחר מכן העניק השף לילדה כרטיס לאיטליה (בדמות פרס על עבודה טובה). המזכירה הייתה חוץ מאושר, ארזה את המזוודות והלכה לנוח.
ערב אחד, בזמן שהתלבשה בחדר המלון המפואר שלה, שמעה דפיקה בדלת. הבוס שלה עמד על הסף עם זר ענק של ורדים אדומים. הם חזרו מאיטליה ביחד, וכעבור שבועיים הם התחתנו.
בסיפור זה האישה עצמה דחפה את בעלה לזרועותיה של אישה אחרת. הקנאה השמיעה עליה בדיחה אכזרית, מתנהגת כאויב ערמומי. אם האישה הייתה חכמה יותר, היא הייתה מפנה את תשומת לבו של בעלה לעצמה, ולא למזכירה.
אהבה היא שדה קרב! במערכת יחסים מוצלחת אינך יכול להסתדר ללא אסטרטגיה, במיוחד אם אתה חש סכנה מבחוץ. אבל עדיף לדכא את ההרגשה השלילית הזו כבר מההתחלה.
לקנאה אין מקום במשפחה. אך אמונה היא מרכיב חיוני באושר המשפחתי.
