אולי ראית תמונה כזו כשברחוב אתה מבחין באם צעירה עם תינוק בעגלה, שממנה אתה יכול לשמוע צרחה נואשת פורצת לצווחה. ככל הנראה, התינוק מנסה בכל כוחו להראות לאימו שהוא באמת רוצה להיות כרגע בידיים החמות והעדינות שלה, ולא בעריסה העגולית-אולטרה-מודרנית והנוחה.
ככלל, מצבים כאלה מסתיימים בהיסטריה של האם והילד, כאשר מצב הרוח נהרס לחלוטין, וההליכה הופכת לעינויים. או שהתינוק יכול להירדם בבטחה אחרי כמה דקות של בכי ללא הפסקה. כל זה נובע מכך שאמהות מנסות לחנך את ילדיהן שזה עתה נולדו, "לא להרגיל אותם לידיים".
שיטות כאלה אינן יכולות להשפיע לרעה על נפש הילד. רק דמיין, הקטן שלך, קטן מאוד, חסר הגנה וחסר אונים, רואה בך את תמיכתו, תמיכתו והצלתו. זה די טבעי שבימים הראשונים לחייו, ילד רוצה להרגיש את החום והנוכחות שלך לעתים קרובות ככל האפשר. לכן הוא כל כך בוכה ומבקש את זרועותיו, מראה לך את דאגתו.
עם זאת, ישנם הורים שעומדים בעקשנות על דעתם ומנסים לאסוף את הילד לעיתים נדירות ככל האפשר. בינתיים אתה מונע מעצמך את רגעי השמחה המאושרים והשלווים ביותר. אחרי הכל, זהו אושר גדול כשאתה מרגיש נס קטן על הידיים החזקות שלך. זה שייך רק לך ואוהב רק אותך. כאשר התינוק שלך נמצא בזרועותיך, כל מערכת העצבים והמצב הרגשי שלו נמצאים במצב של מנוחה ורגיעה.
קשר מישוש עם הוריהם חשוב מאוד לתינוקות שזה עתה נולדו. אחרי הכל, הפירורים עדיין רואים רע, כך שנגיעה היא הדרך היחידה להכיר את העולם סביבם בשלב הראשוני. אם ילד מבקש את זרועותיו בזמן שהוא בוכה או טינה כלשהי, אל תכחישו לכך. התינוק זקוק לתמיכה, ואם ברגע זה תדפו אותו משם, הדבר עלול להשפיע על מצבו הנפשי בעתיד.
אל תפחדו לקלקל את ילדכם על ידי איסוף התינוק בתדירות גבוהה. תאמין לי, אם מערכת הגידול שלך בנויה כהלכה, אז מגע נוסף לילד שלך לא יזיק. נהפוך הוא, כך תוכלו שוב להראות לילדכם כמה הוא אהוב עליכם. אתה יודע, יש אמירה חכמה אחת: "אל תפחד לפנק את ילדיך, כי עדיין לא ידוע אילו ניסויים החיים מצפים להם." כמובן שלא מדובר בקריאה להתחיל בעיוורון וללא תנאי לפנק את הקשקושים שלך. עם זאת, פינוקים סבירים עדיין מותרים.
אל תחמיץ את ההזדמנות לתקשר טוב יותר עם הקטן שלך ואל תפחד לקחת אותו בזרועותיך. דעו שבקרוב ילדכם יגדל ולא משנה איך חלמתם להחזיק אותו על הידיים, בתגובה תוכלו רק לשמוע: "אמא, אני כבר לא קטנה!"
