גיל המעבר של ילד הוא מבחן אמיתי. הוא משתנה לא רק פיזית, אלא גם פסיכולוגית, ולפעמים הוא מסתבך לחלוטין בעצמו והופך להיות בלתי נשלט. אך לא רק מתבגרים עצמם, אלא גם הוריהם חווים קשיים בעניין זה. התנהגות נכונה בתקופה זו היא המפתח ליחסים משפחתיים חזקים.
הוראות
שלב 1
להיות סבלני. הרמת קול ללא הרף, שערוריות וצרחות בבית לא תהפוך לאווירה שנער קשה זקוק לה. יהיה עליכם לגלות תשומת לב, אכפתיות וסבלנות בקשר שלכם עם ילדכם. אל תיקח ללב שום מעשה שנראה לך שגוי. אם אתה מאבד סבלנות, אתה מסתכן באיבוד ילדך.
שלב 2
לוותר על שליטה קפדנית. הרצון לדעת על כל צעד ושלב של ילדך מובן, במיוחד בעידן מעבר, כשיש כל כך הרבה פיתויים בסביבה. אבל יש גבול מסוים, מעבר בו תפר את המרחב האישי של נער, אשר ישפיע על מערכת היחסים שלך. אתה תערער את האמון שלו אם, למשל, תתחיל לקרוא את ההתכתבות שלו בטלפון או במחשב שלך. הדרך היחידה לעקוב אחר חייו מבלי לגרום לדחייה היא תקשורת. צרו קשר, הפכו לחברים שלו ואז מידע על המעגל החברתי ודרכי בילוי יהיה בידיכם ללא מאמץ רב.
שלב 3
היו איתנים ברגעים הנכונים. לפעמים אתה עדיין צריך להיות הורה קפדני. לכן, אם ילדכם התחיל להפר באופן פעיל את הכללים המקובלים בחיי החברה, עליכם לנקוט בצעדים מכריעים. כנ ל לגבי התעלמות מהחוקים בביתכם. סמכותך חייבת להיות בלתי מעורערת, אחרת כבוד וצייתנות יאבדו לנצח.
שלב 4
תנו לילדכם מידה מסוימת של חופש. זה צריך לבוא לידי ביטוי בקבלת החלטות עצמאית בנושאים שבהם ניתן לאפשר זאת. על ידי איסור על נטיות לעצמאות, תגלה חוסר כבוד ודחייה כלפי המתבגר כאדם. זה הרגע שיכול ליצור קיר ביניכם. יחד עם זאת, חשוב להתבונן בקו: אפוטרופסות מוגזמת, כמו גם עודף חופש, יהפכו להרסניים.
שלב 5
הרצון לכפות את דרך החשיבה ואת סגנון החיים שלך לא יוביל לשום דבר טוב. מערכת ערכים של ילד עשויה להיות שונה מהותית משלך, אך זו רחוקה מלהיות סיבה לסווג אותו כנער קשה ולשאוף לדכא כל עצמאות. תן לו להיות מי שהוא רוצה, אל תדחיק את ביטוי האישיות. בשלב היווצרותה הדבר יכול להוביל לבידוד ואף לתוקפנות.
