בקבוצת הילדים, ילדים משחקים בעיקר עם צעצועים ולא אחד עם השני, כך שאין בעיות בתקשורת. אך בקבוצת ההכנה המצב שונה. ילדים מבלים זמן רב ביחד, מתקשרים, משתתפים במשחקים משותפים. ישנם מצבים בהם ילדים מספרים להוריהם על חוסר נכונותם ללמוד בגן. מדוע מצב זה עלול להיווצר?
ראשית, זה תלוי באקלים במשפחת הילד. אם הכל טוב במשפחה, ככלל, הילד מאוד חברותי, פעיל וידידותי. אם המצב במשפחה הוא הפוך, אז הילד נסוג ולא חברותי. אז אתה צריך להתחיל בבניית מערכות יחסים בין בני המשפחה, ואתה צריך לתקשר עם הילד. יש לברר את הסיבות לחוסר רצונו ללכת לגן ולהסביר לו מדוע יש בכך צורך.
שנית, ישנם מנהיגים בכל צוות שהוא. לעתים קרובות, ילדים מנסים להיות חברים ולהרים עיניהם לעמיתים טובים אליהם יכולים אנשי חינוך להביע הזדהות. במקרה זה, הילד עלול לקיים יחסים גרועים עם מנהיגים כאלה, או שהוא לא מסוגל להתיידד איתם. כדאי להסביר לילד שהיחסים יכולים להשתפר עם הזמן ולשבח אותו באותם עניינים שהוא עושה טוב. אולי יעץ לו להראות את כישוריו בגן כדי שיוכל להתיידד עם ילדים אחרים.
האם המצב השתנה? אז כדאי לדבר עם המורה. אם הקבוצה גדולה, זה יכול להיות קשה לעובד בגן לשלוט בהתנהגות תוקפנית ויהירה של ילדים. זה חלק מתפקידיו, אך נעשה במידת האפשר.
לחלופין, ניתן לתקשר עם הורי הילד הפוגע בתינוק. בקשו מהם לדבר עם ילדם.
זה יהיה טוב אם מגיל צעיר הילד יתקשר עם ילדים בגילו: אחים או בני דודים. ואז יהיה לו קל יותר למצוא שפה משותפת עם ילדים בגן, מכיוון שכבר יהיו לו כישורי תקשורת, יפתח מודל מסוים של התנהגות.
אך אסור לנו לשכוח שלא ניתן להימנע ממצבי סכסוך. עדיף להסביר לילד כי אין להתייחס ברצינות לחיים בכל תקשורת ולעתים גסות או סירוב לחברות, אלא צריך לעצום את עינינו אליה. אחרי הכל, כל האנשים שונים, עם המאפיינים שלהם. ככל שהוא יבין זאת מוקדם יותר, כך יהיה לו קל יותר להמשיך ולבנות מערכות יחסים בקבוצה.
