הליך הגירושין מכאיב מאוד לא רק למבוגרים, אלא גם לילדים. הנפש הלא מעוצבת של ילד לעתים קרובות פשוט לא יכולה להבין ולקבל מדוע אמא ואבא יחיו בנפרד. ואיך להבין באילו קריטריונים יבחרו המבוגרים אצל מי הילד ישהה. המורכבות של פתרון זה היא מוחצת. זו משימה מרתיעה הן למבוגרים והן לפעוטות. וכאן עליכם לגשת לנושא זה במיומנות, ללא התקפי זעם ועקרונות מיותרים, למצוא פשרה שתאפשר לילד להסביר את כל המצב בצורה מובנת לו.
אז הנושאים העיקריים שעליכם להבין ולהיות מסוגלים להסביר לתינוק:
1. עם מי הילד יחיה, עם האב או האם? עליכם להחליט תחילה בינם לבין עצמם, להגיע להסכמה הדדית ורק אז ליידע את התינוק על כך. אין צורך לומר לילד שאבא (אמא) רע, שהוא (היא) נוטש אותנו ולא אוהב.
2. מתי, כמה זמן ואילו זכויות יהיו להורה שלא יחיה עם הילד? שוב, השאלות הללו הן מבוגרים, הן גם נדונות ביניהן, ויש לומר לילד שהוא יכול לראות את אבא (אמא) מתי שהוא רוצה וכמה שהוא צריך. זה יהיה נחמד להעמיס על הילד קטעים, מעגלים וכדומה, כך שיהיה לו כמה שפחות זמן לחשוב על בעיות של מבוגרים.
אין צורך להחמיר את מצבו המלחיץ של הילד כבר על ידי בירור מיותר של הקשר איתו. לילד כבר משולל גידול רגיל ואורח חיים רגיל. ההשלכות עדיין בלתי נמנעות. לכן כדאי למזער ככל האפשר את הסיכון לטראומת נפש הילד.
אחד הלחצים הראשונים שילד חווה לאחר גירושין הוא כיצד להסתגל מחדש בחיים חדשים. בנות נוטות להיות נסגרות ובנים בלתי נשלטים. כמובן שישנן צורות מתח עמוקות יותר שיופיעו בחייו הבוגרים של הילד, כמו האם כדאי לאהוב, אם יש נאמנות ומדוע להקים משפחה.
לעתים קרובות, ילדים מאשימים את עצמם בגירושין של הוריהם, הקטנים הופכים גחמניים, והגדולים יותר אפילו מפתחים הרגלים רעים. חובה להקיף את הילד בתשומת לב ובטיפול, לדבר איתו ולוודא שהפגישות עם ההורה שנפטר יהיו תכופות ככל האפשר.
כמובן, יש להודות כי במצבים מסוימים, גירושין נחוצים הן עבור ההורים והן עבור הילדים. לפעמים מתברר שלילד יותר נוח וקל יותר לחיות עם הורה אחד בשלום מאשר במשפחה שלמה, בה מתחים ושערוריות.
