כפי שמראה בפועל, רוב התסביכים האנושיים, בעיות ההערכה העצמית ודברים לא נעימים אחרים מונחים בילדות. נראה שכולם יודעים זאת. אבל לא כולם חושבים שזה לא מישהו שם, אלא ההורים שלנו שמכניסים להם את כל הבעיות האלה. לא, כמובן, אנו מקבלים דברים מסוימים כאשר אנו מתקשרים עם עמיתים ואנשים אחרים. אך העמדות הבסיסיות מופיעות בראש דווקא על ידי מאמצי ההורים.
בואו נסתכל על כמה דוגמאות. אנחנו הולכים ברוגע ברחוב ורואים אם צעירה צועקת על הילד. צורח מפחיד, מתיז ברוק. מה הילד עשה? הוא מעד ולכלך את מכנסיו. כלומר, אתה מבין, הבעיה מינימלית. אבל אמי לא חושבת שכן. היא צועקת משהו כזה: "אתה תמיד מפשל את הכל", "ילדים רגילים לא מתנהגים ככה" וכו '. תחשוב על זה. במילותיה, היא הכניסה את המוח למוח השברירי: "יש אנשים נורמליים, ויש אותי, אחד לא נורמלי". הכל, לילד יש מתחם!
אך יתכן שזה יתברר אחרת. אם אחרת אוהבת ומגנה על ילדה. היא עומדת איתו בתור. והוא בועט באדם העומד מולו משעמום. בוא נגיד שזה אתה. אתה מנסה להסביר לאמא שלו שאתה בכלל לא אוהב בעיטות, ובכלל, צריך לגדל את הילד. בתגובה, אתה שומע מפל של נאומים זועמים, ברוח: "איך אתה יכול, זה ילד." וזה הכל, הילד יצמח לבור אחיד ולאגואיסט עם הערכה עצמית גבוהה.
ואלה לא רק דוגמאות גסות. אם תחטט בזיכרונך, תגלה שהיית עד לסצינות כאלה. אפשר לעשות הרבה עם ילדים. אתה יכול לזלזל בכבודם, להשוות עם אחרים, לא לשים לב או להיפך, להתנשא יתר על המידה … לאושו יש ביטוי שבו אדם הפך לאדם כשאמר "לא" לאלוהים. וזו המחשבה הנכונה. אדם הופך לאחר מכן לאדם כאשר הוא מתחיל להרגיש את גבולותיו הפנימיים ולהגן עליהם. ילד לא יכול לעשות זאת. הוא נאלץ לסבול ולעוות כתוצאה מהפרות גסות של גבולותיו. כלומר, מדובר באלימות כזו נגד ילדים, רק פסיכולוגית.
מה אם ההורים שלך לא קראו ספרי הורות חכמים, ובכל זאת הם נטעו לך משהו לא בסדר? ובכן, קודם כל, אל תתלוננו. כי אם אתה מתחיל לדחוף את כל האחריות על ההורים שלך, הם אומרים שהם גרועים, אז הבעיה לא תיפתר בשום צורה. אז אתה צריך להבין את הבעיה שלך ולפתור אותה בדיוק. עבוד על עצמך.
