הניסוי הוא אחת משיטות המחקר העיקריות בפסיכולוגיה. ניתן להבחין בסוגים שונים של ניסויים, בהתאם לשיטת הביצוע, תוצאת ההשפעה, רמת המודעות.
הוראות
שלב 1
הניסוי במעבדה מתבצע בתנאים שנוצרו במיוחד. בסביבה מלאכותית, הנסיין מסוגל להגביל ככל האפשר את השפעתם של משתנים נוספים. הנבדקים נחשפים לאותם גורמים מבודדים שהתגובה אליהם מעניינת את החוקר. ניתן לטפל בגורמים אלה על ידי מעקב אחר שינויים בתגובות.
שלב 2
חוקר בניסוי מעבדה נוקט עמדה פעילה, מפעיל שליטה ומתקשר עם הנבדקים. זה יכול להיות גם הנחיה. בניסויים במעבדה משתמשים לעתים קרובות בציוד מיוחד בכדי לתעד באופן מהימן שינויים במדדים. החיסרון של ניסוי מעבדה הוא הקושי לתאם את תוצאותיו לחיים האמיתיים.
שלב 3
הניסוי בשטח מתבצע in vivo. הנבדקים כלולים בסביבת המחיה הרגילה שלהם. הנסיין נוקט בעמדה פסיבית של צופה, ואם אפשר, אינו מפריע למהלך הניסוי. לעיתים קרובות הנבדקים אינם מודעים להשתתפותם במחקר. זה הכרחי כדי שהם יתנהגו בצורה טבעית ולא רצויה מבחינה חברתית. לחוקר אין שליטה על המשתנים. סוג זה של ניסוי מאפשר לך להסיק מסקנות לגבי התנהגותם של אנשים במצבי חיים מסוימים.
שלב 4
ניסוי מכונן או פסיכולוגי-פדגוגי מורכב מתן השפעה מכוונת על הנושא בכדי ליצור מיומנות מסוימת. סוג מאוד פופולרי של ניסוי בפסיכולוגיה חינוכית. יש לבצע זאת בהנחיית מומחה מוסמך, מכיוון שחשיפה שגויה עלולה להוביל לתוצאות שליליות על הנבדק. מיומנות פסיכולוגית זו או אחרת מפותחת בהשפעת פעולות. לדוגמא, הנבדקים מקבלים משימות. הנסיין מעורב באופן פעיל בתהליך ומפעיל שליטה.
שלב 5
הניסוי הקבוע נועד לאשר את קיומה של תופעה כלשהי. במהלך מחקר כזה מתגלה בדרך כלל רמת ההתפתחות של נכס מסוים אצל הנבדקים. לעתים קרובות מאוד הניסוי הקובע קודם לניסוח המכונן. הנסיין מקבל את הנתונים הדרושים, ואז עובד לשיפור מאפייני העניין. נערך ניסוי פתופסיכולוגי במטרה לחקור תהליכים נפשיים ומצבים של אדם ולזהות הפרות אפשריות. זה נעשה באמצעות טכניקות שפותחו במיוחד.
