שפה גסה היא דבר לא נעים. יתר על כן, אם הילד מבטא מילים גסות. הורים יכולים רק להיות מופתעים - מאיפה הוא קיבל את זה? ילד יכול לשמוע ביטויים גסים בכל מקום - בגן, בחצר, ממבוגרים, אפילו מההורים עצמם. תודו בזה, לפעמים אתם מרשים לעצמכם להתחצף ולא שמים לב בעצמכם. אבל לא ילד - כל חדש פועל עליו כמו מגנט, והוא מנסה לבדוק הכל בפועל. כולל מילים חדשות.
הוראות
שלב 1
תגיד לילד שלך בחומרה כשאתה שומע שפה גסה: "אף אחד לא משתמש במילים כאלה במשפחה שלנו! לעולם אל תגיד מילים מכוערות כאלה. " אם הילד הוא בן חמש, הצעה זו צריכה לעבוד. בגיל זה התינוקות מתחילים ליצור רעיון לאתיקה. בתגובה להערה אתה מסתכן בשמיעה: "מדוע המילה הזו מכוערת? אני אוהב את זה! " או "שמעתי את המילה הזו מאבא!" כאן, היו מוכנים להראות את תושייתכם, דמיונכם, כושר ההמצאה שלכם - מה שלא יהיה, רק כדי להוכיח לילדכם שבן הזוג אינו מתאים לילדים קטנים. יש צורך לנהל שיחה מונעת עם בן הזוג ובני המשפחה האחרים שמרשים לעצמם לקלל מול הילד.
שלב 2
קללות הן סוג מיוחד של אי ציות. במיוחד אם הילד כבר בן 6-7. בגיל זה ילדים יודעים שמילים גסות מכעיסות את אמם, אך הן מבטאות אותן בכוונה כדי למשוך תשומת לב. שקול מדוע הילד מנסה למשוך תשומת לב בצורה כל כך מתוחכמת. אולי אתה לא נותן לו מספיק זמן?
שלב 3
עקוב אחר אינטראקציות הטלוויזיה של ילדך. לעתים קרובות מילים גסות מגיעות מהטלוויזיה. במיוחד אם מדברים עליהם "גיבור ממש מגניב". הילד יכול להיסחף על ידי דמות שלילית או אדם אמיתי. "הנה סריוגה - גיבור אמיתי! יש לו אופנוע וקעקועים! " נשמע מוכר? הילד יכול להימשך על ידי הדימוי הגברי של כל "עגיל", ובהתאם, הוא מתחיל לאמץ את הרגלי האדם הזה, כולל דיבור. עקוב אחר המעגל החברתי של ילדך.
שלב 4
שימו לב באילו מצבים הילד נשבע לרוב: כאשר הוא לא מצליח במשהו והוא נוזף על כך. בקללות הוא מנסה לאשר - “כן, אני נכשל. וכולכם לא מבינים אותי ולא אוהבים אותי! כמו כן, ילד יכול להישבע מתוך תחושת נקמה, מתוך רצון לברוח מהטיפול ההורי. הסיבות עשויות להשתנות.
