אדם מאופיין ברצון להבין את עצמו ואת האנשים סביבו. כיום, תחום כזה של פסיכולוגיה כמו אופיולוגיה, שבמרכז חקרו נמצא כל מגוון הדמויות, יכול לבוא לעזרה בעניין זה.
הדגשה ונורמה
אופי הוא מערך פרטני של אסטרטגיות להתנהגות ותגובה רגשית האופיינית לאדם מסוים. ברור מאפיין שתכונות אופי יכולות לבוא לידי ביטוי בדרגות שונות. לדוגמא, כל אדם באופן כזה או אחר זקוק לתשומת לב, אך בחלקם צורך זה כה חזק, עד כי אדם מוכן לעשות הכל בכדי שישימו לב אליו.
כאשר תכונות אופי כלשהן באות לידי ביטוי בצורה משמעותית יותר מאחרות, במדע הפסיכולוגי המודרני נהוג לדבר על הדגשות אופי. לפיכך, הדגשה היא אזור גבול בין נורמה לפתולוגיה. הדגשות נחשבות לגרסה קיצונית של הנורמה.
הדגשה ופתולוגיה
אבל איפה הגבול בין הדגשה לפתולוגיה? אם אדם, שאופיו הקשה נמצא בגבולות הנורמה, בכל זאת מסוגל להסתגל למצבים מסוימים (למשל, בעבודה הוא לא מאפשר כמה ביטויים שהוא יכול להרשות לעצמם במעגל המשפחתי), אדם עם פתולוגיית אופי תמיד פועלת זהה בשום פנים ואופן.
בנוסף, תכונות פסיכופתיות אינן משתנות הרבה לאורך זמן. כלומר, אם ניתן ליישר הדגשות מסוימות עם התפתחות האישיות, גילויי תיקון פסיכופתים הם כמעט בלתי אפשריים. לפיכך, אם הדגשות מסוגלות לספק אי-נוחות מסוימת לאדם עצמו ולאהוביו, תכונות פסיכופטיות אינן מאפשרות לאדם להסתגל בחברה באופן עקרוני.
מאיפה כל זה ומה לעשות?
הדמות ומאפייניה נוצרים בהשפעת שני גורמים עיקריים: השפעת הנתונים הגנטיים (תורשה) ותנאי החינוך. יתר על כן, לגורם האחרון יש השפעה הרבה יותר גדולה. הדגשות מופיעות לעיתים קרובות בגיל ההתבגרות ונחלשות ככל שהם מתבגרים. אך מכיוון שנוכחות ההדגשה מביאה לאדם קשיים רבים, לא תמיד כדאי לצפות שיעברו בעצמם. בעבודה על הדגשות פסיכותרפיה נותנת תוצאות טובות.
עם זאת, הגיוני להזהיר מפני הובלה באבחון עצמי: גורמים רבים משפיעים בו זמנית על התנהגות האדם, כך שאם אתמול לא רצית להיות לבד כלל, היום ריחפת מעל הפיתרון של נושא כלשהו ומחר. אתה תהיה המום מחרדה, אתה לא צריך למהר לאבחן הדגשות בעצמך. אם זה גורם לך לאי נוחות, אל תהסס לפנות לתמיכה ממומחה.
