בגיל הגן ובבית הספר היסודי, חשוב שילד יוכל לגבש חשיבה דמיונית. זה יהפוך לתנאי מוקדם לחשיבה מילולית-לוגית. בתהליך החשיבה הוויזואלית-פיגורטיבית, מתרחשת השוואה בין דימויים חזותיים, וכתוצאה מכך הילד מסוגל לפתור בעיה מסוימת.
הוראות
שלב 1
כבר בגיל הגן ילד רוכש יכולת לייצג חפץ מבלי להחזיק אותו בידיו. זה מדבר על המעבר של הילד לחשיבה חזותית-פיגורטיבית. כדי לפתח את זה טוב יותר, סוגים שונים של משחקים עם מקלות ספירה והתאמות עוזרים. משימות יכולות להיות כמו יצירת שני משולשים זהים מחמישה מקלות ספירה. הקשות ביותר הן משימות בהן יש צורך להזיז התאמה אחת כך שיתקבל נתון מסוים. בדרך כלל ילדים מתקשים למדי להתמודד עם תרגילים כאלה. עם זאת, כמה חבר'ה תופסים במהירות את מהות המשימה ופותרים אותה תוך כמה דקות.
שלב 2
הקטגוריה הבאה של משימות לפיתוח חשיבה ויזואלית-פיגורטיבית היא המשך הציורים. צורה כלשהי מתוארת על דף נייר. הילד מקבל את המשימה להמשיך לצייר. וריאציה נוספת של משימה זו היא להוסיף אלמנטים נושאיים. נניח שלילד מוצגת תמונה של שולחן אוכל. יש עליה צלחת וכוס. לאחר מכן, הילד מתבקש לצייר את האביזרים החסרים לשולחן. משימה זו לא מדברת רק על התפתחות החשיבה של הילד, אלא גם על רמת ההתפתחות התרבותית שלו.
שלב 3
אחת המשימות לפיתוח חשיבה דמיונית היא ציור סיפור מתוך תמונה. הילד לומד לנתח את המוצג בתמונה. מנסה לחשוב, לנחש באופן עצמאי מה קורה עם הדמות. בדרך כלל מקבלים לילדים סיפור לספר על עונה מסוימת. משימה זו שימשה לעתים קרובות בקבלת ילדים בכיתה א '. כך נקבעה רמת ההתפתחות שלהם.
שלב 4
גם המשימה "לחסל מיותר" פופולארית. הילד צריך לבחור בין האובייקטים אחד שאין לו מאפיינים משותפים עם השאר. בתחילה, המשימה אולי נראית די קלה, אך למעשה, ילדים רבים מתקשים בהשוואה בין חפצים. בסיום המשימה, בקש מהילד לענות על השאלה מדוע הוא כלל את הנושא המסוים הזה. יתכן שהילד ראה קשר הגיוני אחר בין שאר החפצים. למשימה זו אין את התשובה הנכונה, מכיוון שכל ילד יכול למצוא איזשהו מאפיין משותף לחפצים. אם ילדכם אינו הולך לגן ואינו לומד בנפרד אצל מורה-פסיכולוג, עליכם לערוך איתו משחקים דומים באופן עצמאי על מנת לפתח חשיבה חזותית-פיגורטיבית.
