זוכרים איך מבוגרים נפרדים בין ילדים לוויכוחים ונלחמים? "מי שעוצר את הוויכוח הראשון הוא החכם יותר", הם אומרים. ולעיתים קרובות זה עובד - הריב מפסיק. אולי, במקרה של בעלך, אתה צריך להיות הראשון שיעצור את הוויכוח לגבי מי צודק ומי לא? אם בכל זאת חשוב לך להוכיח את עניינך, פעל לפי הטיפים הבאים.
הוראות
שלב 1
ראשית עליך להרגיע (לפחות לזמן מה, אם אתה עדיין לא מצליח להרגיע לחלוטין). ניתן לעזור בכך, למשל, באמצעות ניקיון הבית (שטיפת רצפות, כלים, אמבטיות). עבודה פיזית עוזרת להרגיע, לזרוק גירוי ומתח. והשיחה תהיה פרודוקטיבית רק כאשר בני שיחו רגועים.
שלב 2
להכניס את עצמך לנעליו של אדם אחר, במיוחד במצב קשה (במהלך מריבה, למשל), זה קשה, אתה לא רוצה. והדרך הקלה ביותר היא לבטל את המשפט: “ובכן, עמדתו ברורה! רק היא טועה! הנה אני אומר את האמת! אך מסקנות יכולות להיות שגויות כאשר מסתכלים על המצב מצד אחד בלבד. לכן, הסתכל על המצב בעיני בעלך, ועודד אותו להעריך מה קרה לצידך.
שלב 3
נסה לא להוכיח שבעלך טועה, אלא להציע פשרה. לא משנה כמה אתה אוהב, אתה לא יכול תמיד ובכל דבר להסכים לזה שאתה אוהב. אך זו עדיין לא סיבה לגירושין. אבל אם אתה לא יודע לעשות פשרות ("הוא התפשר ולא חזר"), לנהל משא ומתן ולהודות במשהו (אם כי בדברים קטנים), אז עדיף לחיות חופשי.
שלב 4
אם אינך מסכים עם יקיריך, אך עדיין רוצה למצוא שפה משותפת אצלם, היפטר תחילה מהמילים "ברור", "טבעי", "ללא ספק", "בוודאי", "מובן מאליו" - כל זה ברור מאליו, ללא ספק בוודאי ומובן מאליו למי שמסכים איתך. מי שלא מסכים רק יכעיס את מי שלא מסכים. החלף את הקטגוריה "אתה טועה!" לרך, אך זהה במשמעות: "נראה לי …" או "אני חושב אחרת!"
שלב 5
הודה שאולי אתה טועה, אך בקש דיון. רק אמור: "אולי אני טועה (א), אבל בוא נדון בזה, נתייעץ …"
שלב 6
הימנע ממונולוג: גם אם אומרים לך וגם אם אתה מדבר. דיאלוג שומר על תשומת ליבו של בן שיחו, מאפשר לך לראות כי ממה שאמרת, נותר בלתי מובן, והמסקנות המתקבלות במהלך הדיאלוג אינן מוטלות, הן תגלית נפוצה.
