לשינון מרצון, אדם עושה מאמצים מכוונים. זה דורש ריכוז וחזרה על המידע. אם המידע אינו מעניין, אין זה סביר להישאר בזיכרון לטווח הארוך.
מה זה שינון מרצון
עבודת הזיכרון הרצוני קשורה קשר הדוק לתשומת לב מרצון. אם תשומת לב לא רצונית עצמה פונה לדברים ומצבים מעניינים, תשומת לב מרצון חייבת להיות מופנית מעצמה. ההצלחה בשינון מרצון תלויה במידה רבה ביכולת הריכוז, וחשוב גם למוטיבציה נכונה. לצורך שינון מרצון הומצאו טכניקות מזכרות רבות כדי להקל על התהליך הזה. לדוגמא, בניית מילה מהאותיות הראשונות של מספר מושגים שצריך לזכור.
בשינון מרצון, אדם צריך להיות מודע בבירור לשם מה הוא זקוק למידע, עליו להגדיר לעצמו גישה. יש מדענים הסבורים שעם שינון לא רצוני יש גם עמדות, רק שהן לא מתממשות. ניתן לתת את ההגדרות לזיכרון שרירותי לזיכרון מלא או חלקי, מדויק או משוער, לטווח קצר או לטווח ארוך. אדם לומד לתת לעצמו עמדות אלה, החל מגיל בית הספר היסודי.
כאשר מקבלים את הדיוק בשינון, הם בדרך כלל קוראים את החומר בצורה שטחית מאוד, מבלי להתעמק במשמעות. במהלך הרבייה, הרצון "לראות" את השבר הנלמד בזיכרון אופייני, לכך אדם יכול לעצום עיניים. לפעמים החומר שנשנן הוא רווי רגשית על מנת להקל על הבנתו והטמעתו. אם ההתקנה ניתנת בשלמות ההעתקה, תשומת הלב לא מוקדשת לחלקים בודדים של החומר, אלא ליחסים ביניהם. חזרה קבועה חשובה לשינון ארוך טווח.
תכונות של פעולת זיכרון שרירותי
שינון מרצון מושפע מהתנאים בהם שומר את החומר ומהאיכויות האישיות של השינן. נוכחות של גישה רגשית ועניין, כמו גם מידת המורכבות של החומר. גם המניעים לשינון, המניעים אדם, שונים. לדוגמא, המניעים עשויים להיות שבחים או הזדמנות לזכות בתחרות.
שינון מרצון מתנהל כדלקמן. ראשית, ישנה הבנה של החומר, הבנה של הרעיון המרכזי שלו. עליכם לנסות להציג את מה שקראתם בצורה של תמונות בצורה חיה ככל האפשר. זה הכרחי כדי ליצור קשר בין חלקי הקריאה. במקביל, משווים מידע חדש עם ניסיון וידע קיים. האלמוני הקודם זוכה לתשומת הלב הרבה ביותר. לאחר מכן, רצף האסוציאציות שנוצרו נשנן ומתוקן בזיכרון בעזרת חזרות מרובות.
