מודעות עצמית מתבטאת בתחילת גיל ההתבגרות. גיל זה מאופיין בגבולות בין 15 ל -18 שנים. בתקופה זו הושלמה גיבוש האישיות של האדם.
גיל ההתבגרות המוקדמת הוא שלב מעבר לאדם מילדותו לבגרותו. זה מתעורר עם תחילת חיי בית הספר הרגילים ונתיבים חדשים שלא נחקרו. אופיינית לתקופה זו רגשות כמו אחריות כלפי עצמו ואהובים, פחד מפני אפשרות בחירה ושגיאה.
היבט של הגדרה עצמית
אחד ההיבטים החשובים ביותר של מודעות עצמית הוא הגדרה עצמית. הוא מחולק לאישי ומקצועי. הראשון מעלה את השאלה בפני תלמיד התיכון: "מה להיות?" היבט זה קובע את אופיו, יכולותיו ותכונותיו האישיות של התלמיד כפרט. השנייה מציבה בפני האדם את השאלה: "מי להיות?" התלמיד מנסה לקבוע את תחומי העניין שלו, מנסה להרגיש איזו פעילות מושכת אותו יותר מכל.
ניתן לייחס את היבט ההגדרה העצמית גם לנוכחות תוכנית חיים. תחושת זמן מטושטשת, חוסר יכולת לראות את עצמו בעתיד, פחד משינוי - כל זה מדבר על רמה נמוכה של מודעות עצמית. בסוף הלימודים על התלמיד לראות בבירור את יכולותיו, להיות מסוגל לגייס משאבים פנימיים ולהתמקד בפעילות אחת. זה עוזר לאדם להיכנס לבגרות, להתחיל לעבוד או ללמוד בהתמחות. אם הפרט לא מצליח בכך, אז הוא בוחר בדפוסי התנהגות שליליים: אלכוהוליזם, סמים, אורח חיים לא מוסרי או סרק.
היבט אישי
בהיבט האישי של מודעות עצמית ישנם שלושה מרכיבים. הראשון הוא כבוד עצמי. מידת הקבלה של האדם את עצמו כאדם יכולה להיות גבוהה או נמוכה. בתרחיש מוצלח, החברה החדשה מקבלת אדם כמו שהוא מציג את עצמו. אחרת, גם סטודנטים וגם עמיתים לעבודה יכולים לנצל את האדם הפגיע.
שנית, השתקפות עצמית ממלאת תפקיד חשוב במודעות העצמית. אדם אינו יכול להיות מודע לעולם הסובב אותו מבלי להבין את עולמו הפנימי. יתכן שבתקופת גיל ההתבגרות המוקדמת יוגבר העניין בעצמו וייחודיותו.
שלישית, יש חשיבות מיוחדת לוויסות עצמי. אדם שנכנס לחברה חייב להבין ולקבל את נורמות ההתנהגות. שליטה ברגשות ובמצב של עצמו במצב קריטי מצביעה על מידת ההכרה של האדם.
היבט מוסרי
ההיבט המוסרי של מודעות עצמית כולל שתי קטגוריות. יציבות מוסרית היא היכולת להיות מונחית בהתנהגות על ידי השקפותיו ואמונותיו האישיות. היווצרות תפיסת עולם היא הופעתה של תמונה ברורה יותר או פחות של העולם, שיטת אמונותיו של עצמכם בנושאים מסוימים.
