לכל אחד יש מושג כללי על ילדות. אחרי הכל, אין מבוגר שלא היה פעם ילד. עם זאת, כשמגיע הזמן להיות הורים, אמהות ואבות לעתיד מסיקים מסקנות חד משמעיות מילדותם, או שבדרך כלל חוששים לנמק את עצמם ולסמוך רק על עצתם של מורים מקצועיים. וכדי להרגיש ביטחון, עליך לדעת את התשובה לשאלה מהי ילדות ואילו משימות פותר אדם במהלך תקופת חיים זו.
הוראות
שלב 1
הילדות ברוב המדינות נחשבת לתקופה מלידה ועד גיל 18. ילדות היא מושג פסיכולוגי, מכיוון שהבגרות הביולוגית של אנשים מסוימים יכולה להגיע כבר בגיל 13-14. במהלך תקופה זו נערך חבר העתיד לחברה לחיים מן המניין בה. בשלב זה, הונח היסוד לפיתוח המרחב הרגשי והאינטליגנציה, כמו גם ליכולת לתקשר בצורה הרמונית עם המבנים הקיימים בחברה. גבולות פרקי הזמן הם מטושטשים ומאוד אינדיבידואליים, חלקם מתבגרים מבחינה פסיכולוגית רק בגיל 28-30. אבל זה שייך לקיצוניות, יש נורמות ומשברים סטטיסטיים ממוצעים האופייניים לכל הילדים.
שלב 2
עד שנה הילד מקבל מושגים בסיסיים של העולם ויחס חשוב מאוד כלפי אמון או חוסר אמון בעולם. לכן האם צריכה להיות קרובה לילד עד שנה, למרות חשיבות הפעילות המקצועית שלה. אם אישה רוצה להביא לעולם בריא רגשי ופתוח אינטלקטואלית לעולם, היא צריכה לתרום לפחות שנה לתינוק שלה.
שלב 3
משנה אחת לשלוש שנים, ילד מהווה את כישוריו המעשיים הראשונים, זו לא רק היכולת לשרת את עצמו. יש ילדים שכבר בגיל זה מסוגלים להשפיע על מצב הרוח סביבם, חלקם מסוגלים יותר לתנועות ידניות עדינות, אחרים יודעים לבנות מערכות יחסים, ועוד אחרים עושים עבודה מצוינת עם המעצב. יכולות שונות, אך בגיל זה האדם לומד לגבש את סביבת המגורים שלו, לפתור בעיות דחופות. אם לא יהיה מספיק מידע מתחום היכולות בשלב זה, בשלבים הבאים האדם ירגיש שאינו מסוגל לפתור משימות יומיומיות (במיוחד לסוג האישיות שלו).
שלב 4
בגיל שלוש הילד פתאום נהיה גחמני, קשה להרגיע אותו ולהבין מה הוא רוצה. העובדה היא שהוא עצמו עדיין לא מבין מה הוא צריך. והוא מנסה לגלות באופן אמפירי איזה מידע מגרה את הנפש שלו. מישהו זקוק לרגשות עזים, מישהו זקוק לניסוחים והנחיות ברורים. חלקם זקוקים להזדמנויות וחידות חדשות, אחרים - אירועים מעניינים, זה תלוי בפסיכוטיפ. בגיל זה המוטיבציה של הילד מונחת, ולכן יש לסבול גחמות ולא לנסות לאסור. ההשלכות של האיסורים עצובות מאוד - נוצר אדם שלא רוצה שום דבר, ושום דבר לא מעניין אותו.
שלב 5
בגיל 13-14 מגיע המבחן הרציני הבא - משבר הסוציאליזציה. אדם מבין פתאום שיש גם את העולם שמסביב, שצריך לעמוד בדרישות שלו. לפני כן הילד חי על ידי אינטרסים אישיים בעולמו. ילדים קטנים אינם אכזריים - הם פשוט לא רואים את עצמם דרך עיני החברה. ובגיל 13-14, צעיר "פוקח את עיניו" והוא מתחיל להבין שאתה לא יכול לברוח מהחברה. על ההורה להפוך עבורו לחונך סובלני וטקטטיבי של הכללים המאומצים בחברה. לעתים קרובות, ילדים אינם סומכים על הוריהם ומבקשים ייעוץ חיצוני. לכן כדאי להתאמץ להפוך לסמכות העיקרית של הילד הגדל.
