כשגדלים תינוק, עליכם לדבוק בקנונים מסוימים של גידול ילד קטן. זה לא המקרה עם נער. יהיה עליכם להסתגל למצבו הרגשי והפיזי כדי לא לפגוע בהבנתכם, השברירית מאוד כאשר ילדיכם מגיעים לגיל ההתבגרות.
להיות הורה, לא חבר או חבר למשחק
צא מדעתך שתוכל להפוך לחברה של בתך או לחבר של בנך. זה בכלל לא מה שהמתבגר רוצה ממך. ידידות אמיתית תגיע בהמשך. כמובן שיש צורך לשמור על קרבה רוחנית, אך ידידות כלל אינה תורמת לכך. ללא ספק, מותר לומר לנער: "אתה יכול להגיד לי כל מה שאתה רוצה, אני לא נוזף בך." אבל מה אתה עושה אם נער אומר לך משהו שמזיק לו באמת ונאלץ לגנות אותו? כן, יש צורך לתקשר עם נער בנושאים שונים, אך אל תתן לו תקווה שתעזור לו בכל דבר.
היה עקבי בדעותיך, בערכיך ובכללי ההתנהגות שלך. דע כי תהיה התנגדות מצד המתבגר. החיים האמיתיים הם שגיל ההתבגרות הוא זמן של חוויות לא כל כך בטוחות. הטבע אשם בהכל. החלק במוח שאחראי לקבלת החלטות רק מתחיל להיווצר אצל נער. אך החלק במוח האחראי לאימפולסיביות מתפתח באופן פעיל. במילים פשוטות, קשה לבני נוער לקבל את ההחלטות הנכונות ולנקוט בשכל הישר. אז משימת ההורים תעניק לילד עזרה בכך - לעשות עבורו חלק מהעבודה. על המתבגר להבין: את אמא שלו, לא חברה, ולמרות קרבת היחסים, אם האם אמרה "לא", היא התכוונה ל"לא ".
תמשיכו עם ההתפתחות של ילדכם
יוטיוב, מדיה חברתית, אימו, גותים … האם אינך מסוגל לבלות את זמנך במשהו מעניין יותר? ילדכם מכור לכך, ובמקרה כזה עליכם להיות. יש לזכור: להיסחף על מנת לא לאבד קשר רוחני איתו, ובכלל, קשר. חיזקו את החיבור הזה על ידי שליחת הודעות SMS מצחיקות מעת לעת לטלפון הנייד של ילדכם. זה יעזור לך להישאר בקשר מתמיד עם ילדך. וברשתות החברתיות הצטרף למעגל החברים שלו. זה יראה לכם מה העשרה שלכם אוהבת, איזה מידע ותמונות הוא מעלה לרשתות החברתיות.
