כדאי להתחיל בשאלה העוקבת מהכותרת - האם בני נוער קוראים בכלל? ההתעניינות בסיפורת בקרב תלמידי בית הספר יורדת לאחרונה בקצב יוצא דופן. עם זאת, החבר'ה הקוראים תמיד היו ונשארו. שאלה נוספת היא כיצד מגדירים את היקף גיל ההתבגרות. יותר ויותר, מורים אומרים שאפשר לקרוא לילד מודרני נער בגיל 10, אך כמעט בלתי אפשרי לקבוע את הגבול העליון. ועדיין, ניתן להכין רשימה כלשהי.
גיל ההתבגרות הוא תקופת מרד, כך או אחרת. לכן, נדיר למצוא נער המתאהב בקריאת רשימת ספרות לקיץ. על פי סקרים רבים בקרב תלמידי בית הספר, פנטזיה היא הספרות המועדפת על ילדים. המגוונים ביותר - מחברים רוסים, זרים, שונים. במשך שנים רבות ג'ון טולקין נותר מועדף בקרב סופרים בגיל העשרה, רק ג'יי קיי רולינג וסדרת ספריה על הארי פוטר יכולים להתחרות בו. בנוסף, החבר'ה קראו באופן פעיל את דברי הימים של נרניה מאת קלייב לואיס וארגון מאת כריסטופר פאוליני. מבין הסופרים הרוסים הבחורים מעדיפים את סרגיי לוקיאננקו, ניק פרומוב ודמיטרי ימטס. אגב, העניין בספרות הפנטסטית של האחים סטרוגצקי ממשיך ללא הפסקה.
אגב, כדאי לשים לב לעניין של בני נוער בסדרת הספרים של סטפני מאיירס "דמדומים". נערות צעירות אוהבות את הספרים האלה.
העניין של מתבגרים במדע בדיוני ופנטזיה מוסבר על ידי הרצון לברוח למציאות אחרת מהבעיות והקשיים היומיומיים העומדים בפני כל המתבגרים, ללא יוצא מן הכלל. עם זאת, העניין של מבוגרים בספרות כזו מוסבר בקלות על ידי אותו דבר, ומתבגרים, באופן כללי, כבר מבוגרים.
בני נוער אוהבים את המיינסטרים, הם אוהבים את מה שאופנתי, ולכן הם כל כך אוהבים את העיתונות המודרנית. סרגיי מינייב ו"הדוהלס "שלו, אוקסנה רובסקי ו"המזדמנים" שלה - נראה לצעירים כי הם צוללים אל העולם המתואר על ידי מחברים אלה, והם בקשר עם החיים האמיתיים, הקרובים מאוד, שממתינים להם בקרוב.
סיפורי בלשים ואימה הם עוד מרחב עצום שבני נוער מעוניינים בו. יתר על כן, הבלשים יכולים להיות שונים מאוד, מאדגר פו וארתור קונאן דויל וכלה ביצירותיו הרבות של דריה דונטסובה. בלשים, כמו כל חידות הגיוניות, תמיד עניינו צעירים. באשר לאימה, מלך הזוועות הלא מוכתר, סטיבן קינג, מחזיק בעקביות במקום הראשון בדירוג.
ובכל זאת בני נוער קוראים את הקלאסיקה. עניין אחר הוא שלא רשימת הספרות המחייבת היא זו שדוחפת אותם לעשות זאת, אלא המלצות של חברים ולמרבה המזל תוכניות לפופולריות של תרבות המיושמות בערים שונות. קריאת קלאסיקות הופכת לאופנתית. בפעם הראשונה שלוקחים בידיהם ספרים של דוסטויבסקי, טולסטוי, סטנדל, בלזק, תלמידי בית הספר פתאום מבינים בעצמם שהקלאסיקות יכולות להיות מעניינות. היצירות הקלאסיות הנפוצות ביותר בקרב בני נוער הן "גיבור זמננו" מאת מ.יו. לרמונטוב, "פשע ועונש" F. M. דוסטבסקי, "אבות ובניו" מאת אי.ש. טורגנייב.
