ספר ההורות האכזרי ביותר אי פעם

תוכן עניינים:

ספר ההורות האכזרי ביותר אי פעם
ספר ההורות האכזרי ביותר אי פעם

וִידֵאוֹ: ספר ההורות האכזרי ביותר אי פעם

וִידֵאוֹ: ספר ההורות האכזרי ביותר אי פעם
וִידֵאוֹ: 10 סיבות ללמוד הדרכת הורים - ליאת רוקח זמרוני בשביל ההורות 2024, נוֹבֶמבֶּר
Anonim

הספר האכזרי ביותר בנושא גידול ילדים - זה התיאור שמסרו רוב ביקורות הקוראים על ספרה של איימי צ'ואה "מזמור הקרב של הנמרית." הספר מתאר את השיטה הסינית לגידול ילדים, השונה מאוד מזו המערבית המודרנית. עד כדי כך שעבור קוראים אירופאים ואמריקאים רגילים הוא נראה קשוח להפליא ואף אכזרי.

ספר ההורות האכזרי ביותר אי פעם
ספר ההורות האכזרי ביותר אי פעם

איימי צ'ואה היא מלומדת סינית ידועה ובעלת תואר במשפטים מבית הספר למשפטים בהרווארד. כיום הוא מלמד באוניברסיטת ייל ומחזיק בתואר אקדמי כפרופסור. מחברם של ארבעה ספרים, שהפופולרי שבהם היה היצירה "מזמור הקרב של אם הנמרה." נוקשות שיטות החינוך המתוארות בספר גרמה לתגובה ציבורית רחבה. הספר אינו יצירה מדעית, הוא מתאר את המודל הסיני של הורות, כמו גם את ניסיון חייו האישי של המחבר.

מתואר שיטות הורות

שיטות הורות אירופאיות מודרניות מבוססות על שבחים מתמידים של ילדים, ללא קשר לקיומן של סיבות לכך. במובן זה, מודל ההורות הסיני מבוסס על העובדה שיש באמת להרוויח שבחים. יחד עם זאת, ביקורת נחשבת שימושית יותר, ואף פעם אין הרבה ממנה.

בחברה הסינית ממש מצפים מילדים. וקודם כל - ציות והכנעה ללא עוררין. הוא האמין כי עד שהגיעו לגיל הרוב, ילדים לא צריכים לדעת שום עצמאות ולהיות לגמרי נתון לחסדי הוריהם. האם והאב תמיד יודעים טוב יותר מה טוב ומה רע לילדיהם. עניינו של האחרון הוא להקשיב ולציית.

חגיגת ימי הולדת לילדים יחד היא בזבוז זמן וכסף, כמו גם בידור אחר שאינו מביא יתרונות מעשיים. המשימה העיקרית של האם היא להכין את הילד לבגרות והדרך הטובה ביותר לכך היא להעמיס על הילד כל מיני דברים שימושיים מדי יום.

כתוצאה משיטות חינוך כאלה, הילד אפילו לא מעלה על דעתו שההורים יכולים להיות גסים ואף לסתור. ילדים סינים מכבדים מאוד את הוריהם, עוזרים ותומכים בהם למשך שארית חייהם. עומס יומיומי של דברים שימושיים מעניק הצלחה אקדמית מצוינת - ילדים סינים לומדים הרבה יותר טוב מבני גילם ממדינות המערב.

מודל ההורות הסיני אינו חדש. זה התפתח במשך מאות שנים ואלפי שנים ונחשב למסורתי עבור החברה הסינית. אפילו מהגרים סינים שעזבו את מולדתם בחיפוש אחר חיים טובים יותר דבקים בה.

היחס של מחבר הספר לשיטות חינוך

איימי צ'ואה משוכנעת עמוקות שמערכת החינוך הסינית עדיפה באופן משמעותי על המערב, שכן מגיל צעיר היא מחדירה את האמת, לפיה רק עבודה קשה וכוח רצון עוזרים להשיג הצלחה בחיים. זה נכון במיוחד לגבי מהגרים שמגיעים למדינה זרה, שם אף אחד לא מחכה להם ואין מי שיעזור.

הוריה של איימי עצמם עברו לארצות הברית בחיפוש אחר אושר וגידלו את ארבע בנותיהם על פי המודל הסיני, ואילצו את הילדים לעבוד כל הזמן על עצמם. כתוצאה מכך, כל הבנות סיימו את בית הספר עם ציונים מעולים וסיימו אוניברסיטאות יוקרתיות. כולל הצעירים יותר, הסובלים מתסמונת דאון.

הדבר היחיד שאיימי הלכה בניגוד לרצון הוריה היה שהיא נסעה ללמוד בהרווארד, ואילו אביה רצה שהיא תלך לסטנפורד. התנהלות לא נכונה זו הכאיבה בתחילה את הוריה של איימי, אך לאחר שקיבלה את הדוקטורט "נסלחה".

המחבר מאמין גם כי אורח החיים האמריקאי וההורות מקלקלים אותם יתר על המידה. הם לא יודעים לעבוד, לא יודעים להשיג יעדים, מוותרים בכישלון הקל ביותר ולא משתמשים בעצמם במאה אחוז. הם לא יכולים להשיג הצלחה באותה צורה שהם לא יכולים לעלות על עצמם ועל יכולותיהם.

עמדות האימהות הסיניות כלפי למידה

בסין מאמינים שילדים צריכים לעשות רק טוב. בלי שום הסתייגויות. חמש עם מינוס זה כבר סימן לא מספק, וארבעה חבל! אם ילד אינו יכול ללמוד רק עם א ', זהו מחדל חמור בגידולו. רק בחינוך גופני ובדרמה מותר לילדים לקבל ציון ארבע. ואז בתנאי שבמתמטיקה הילדים יהיו הטובים בכיתה.

במקרה של סכסוך בין הילד למורה, ההורים נוקטים בכל מקרה בצד של מבוגרים. בדרך זו, ילדים לומדים לא רק לכבד את סמכותם של מבוגרים, אלא גם ליצור קשרים ללא סכסוך עם זקנים בגילם ובתפקידם.

אין לעודד השתתפות במעגלים ובמדורים נוספים אם הם לא נותנים תוצאה מעשית רצינית בעתיד. הוא האמין כי עדיף שילד יקדיש את כל הזמן ללימודים. אם אתה משתתף בפעילויות מחוץ לבית הספר, אז רק בנושא אחד ובתנאי שהוא יהיה הכי טוב שם.

לדוגמא, איימי עצמה שלחה את בנותיה ללמוד כינור ופסנתר. במקביל, היא גרמה להם לתרגל את הכלי מדי יום. גם בסופי שבוע, גם בחגים, גם בימי מחלה ובחגים. כל המאמצים הללו נועדו רק להשגת התוצאה הגבוהה ביותר.

מאפיינים אחרים של חינוך סיני

נוקשות ואכזריות בגידול ילדים היא ברכה. זו היכולת להתמיד ולהתנגד למכות הגורל שצריכות להתפתח אצל ילדים מגיל לידה. כך אמהות סיניות מדמיינות את מערכת החינוך שלהן.

הורים מאמינים שמותר להם הרבה ביחס לילדיהם. מעליב, משפיל ילד, מאיים עליו או סוחט אותו - כל זה נחשב לנורמלי. זה הרבה יותר גרוע אם האם פתאום מפסיקה לדחוף את הילדים ומאפשרת להם לא להגיע לתוצאות מקסימליות.

כל מעשה של אי ציות ואי ציות של ילדים הוא מחדל חמור בגידולם וסימן לאם להגביר את שליטתה בהם פעמים רבות. עבור ילד במצב כזה, עדיף לוותר ולמלא אחר הוראות ההורים.

תוֹצָאָה

הורים סינים מאמינים שילדיהם חייבים להם למשך שארית חייהם. הזמן המושקע בגידולם וחינוךם, המאמץ המושקע בטיפול בהם - כל זה גורם לילדים סינים להרגיש שהם חייבים לאמם ולאביהם. ואת החוב הזה יש להחזיר באמצעות מאמצים יומיים ושעתיים, גם כאשר הוא מנוגד לחייהם האישיים.

בסין ילדים לעולם לא נוטשים הורים חולים וקשישים. ועד סוף חייהם הם חיים איתם, או לוקחים אותם איתם. אחרת מצפה להם בושה בל יימחה.

מוּמלָץ: