חיבה היא אהדה וחיבה כנה לאדם, המתבטאת לרוב בצורך לבלות כל הזמן יחד. ההתקשרות עצמה אינה תחושה רצינית, אך היא יכולה להתפתח לאהבה. קורה שההתקשרות היא תוצאה של אהבה בין אנשים. זה קורה גם שאנשים טועים בהתקשרות באהבה.
איזה סוג של התקשרות יש
חיבה היא אחד התחושות הראשונות שיש לאדם. חפצים או אנשים מסוימים גורמים לו להרגיש רגוע ובטוח מילדות מוקדמת. כך שכבר בתינוקות נוצר קשר להורים, לאחים או לאחיות, צעצועים נוצרים.
כדי להבין כיצד נוצרת התקשרות, מועיל לגלות אילו סוגי התקשרות מתרחשים. התקשרות, המתעוררת בהכרח במהלך חברות או אהבה, נחשבת נורמלית. זה מאופיין בכך שאדם מרגיש טוב עם מושא החיבה, הוא מבקש לבלות איתו יותר זמן. יחד עם זאת, אדם אינו מתקשר עם זה אליו הוא קשור. בעת פרידה אין "אובדן עצמך", אם כי ניתן לחוש עצב, עצב, עגמומיות. באופן כללי, הרגשות יכולים להיות חזקים באמת, אך אין התקף זעם או דיכאון.
יש גם התקשרות רגשית כואבת, בה אדם אינו חושב על עצמו ללא מושא ההתקשרות. אם קיים איום של פרידה, הוא מרגיש רע מאוד, חוסר יציבות נפשית, דיכאון מתבטא. כל עוד מושא ההתקשרות נמצא בקרבת מקום, אתה יכול לראות סימני התנהגות אנוכית, כמו קנאה. התקשרות חזקה מדי מכאיבה, זה תמיד גורם לאומלל של אדם, בלי קשר אם מי שהוא מחובר אליו לידו או לא.
הופעת החיבה
היווצרות ההתקשרות היא תהליך טבעי לבני אדם, שהתפתח במהלך האבולוציה. על קשר זה נבנים יחסים חברתיים בין אנשים, כי אחרת שום תועלת מקיום משותף לא תמנע את התפשטות הפרטים הלוחמים.
ההתקשרות נוצרת באמצעות תגובות מורכבות, נוירוביולוגיות, פסיכולוגיות וכימיות. זה מתחיל בזה שאנשים מבינים שהם מעוניינים וטובים ביחד. הם מנסים להיפגש לעתים קרובות יותר ויותר ויותר הם קשורים: עכשיו זה לא רק אינטרסים משותפים או משותף של דמויות, אלא גם האירועים שחוו יחד.
אנשים שתורמים להופעת רגשות חיוביים נראים תמיד לאדם הכרחיים. אם אתה מרגיש מאושר סביב מישהו, תנסה להיות איתו בתדירות האפשרית. זה נקרא התקשרות.
אבל קורה שאדם מזלזל בעצמו. בגלל הערכה עצמית נמוכה וספק עצמי, הוא חושב שמושא החיבה לא ירצה להישאר או לצאת איתו. ואז הוא מנסה "להגן על עצמו" על ידי להיות קשור יותר, לקנא ולעשות דברים אחרים שבמציאות רק מרחיקים אנשים זה מזה. כך נוצר התקשרות כואבת, שצריך לעבוד עליה עם פסיכולוג: זהו מצב לא בריא.
