לפעמים אדם צריך להיות מושא לבדיחות, הערות, ביקורת, טענות של מישהו. טוב אם כל זה בא לידי ביטוי בצורה מנומסת ונכונה. אבל מה אם בדיחות או ביקורות מתנדנדות על סף סרקזם אמיתי, כלומר, הם פוגעניים, קאוסטיים, ופוגעים ב"נקודה כואבת "? אתה צריך להגיב כראוי לסרקזם.
הוראות
שלב 1
גם אם הסרקזם פגע בך או פוגע בך, נסה לא להראות זאת. אחרי הכל, הרצון הרע שלך (או סתם שנינות גרועה) מצפה לתגובה כזו בדיוק ממך. וככל שתוכיח בצורה ברורה יותר שמאמציו הגיעו למטרה, כך הוא יעקוץ שוב ושוב בחריצות.
שלב 2
אולי התגובה הטובה ביותר לסרקזם היא אדישות קרח. רצונך הרע צריך לראות שכל מאמציו לשווא, שאתה פשוט מתעלם ממנו. ולגבי נושאים משכילים כל כך, זה שווה ערך לעונש.
שלב 3
רחמים בזים מתנשאים, שנמדדו בדיוק ברוקחים, עוזרים גם כן. בזוויות פה נפולות בגועל, גבה מורמת מעט, מילים קוסטיות ומנומסות: “וזה כל מה שאתה יכול לעשות? איזו התלהמות! עבור השנינות, מוכנה ליהנות מהבלבול והטינה שלך, זו תהיה מקלחת קרה אמיתית.
שלב 4
אם העבירה חזקה מדי, ואתה רוצה לנקום, זכור את הכללים הנבונים: "התייחס כמו" או "הכה את האויב בכלי נשקו שלו." מי שאוהב ללעוג בסרקזם לאחרים, ככלל, רגיל לפחד להסתבך איתו: אחרי הכל, אף אחד לא רוצה להיות ה"מטרה "שלו. ככל שההלם הוא יחווה כאשר הוא עצמו יהפוך לצחוק נפוץ. נסה למצוא את נקודת התורפה שלו ולהכות אותו ללא כל חרטה, ולהבהיר כי בכוונתנו לעשות זאת בעתיד. כלומר, לא תיגעו באף אחד קודם, אך גם לא תסלחו לעלבון.
שלב 5
התבונן מקרוב ברצון החולה, נסה להבין את המניע של מעשיו. ועל סמך זה, פעל. אם, למשל, הוא מונע מקנאה ביכולות, בהישגים, בכישרון שלך - הזדהות איתו מול עדים, תציע עזרה באירוניה ניכרת היטב בקולך. תאמין לי, הוא יתחרט במרירות שהוא הסתכן בפגיעה בך. ובעתיד הוא יחשוב מאה פעמים לפני שיבחר בך שוב כ"מטרה "ללשונו החדה.
שלב 6
אל תדאג, אל תתייסר על ידי ספקות, אך האם ניתן לעשות זאת, למעשה, להיות כמו העבריין. זכרו שלכל דבר יש גבול, כך גם לסבלנות. לא היית הראשון שהתחיל, אבל את המכשפות הלא טובות חייבים להציב במקומן.
