גם אישה אוהבת ואכפתית בכנות יכולה, בלי משים, לפגוע באהובה. עייפים בעבודה, מרגישים לא טוב, מצב הרוח גרוע מתמיד. אז המילים יורדות משפתיה, עליה היא מתחרטת אחר כך. כתוצאה מכך האיש נעלב, לפעמים מאוד. איך אישה צריכה להתנהג כך שהוא מפסיק להיעלב?
הוראות
שלב 1
האפשרות הטבעית ביותר היא להתנצל בפני יקירכם. בקש סליחה, הרגיע אותו: בכלל לא רצית לפגוע, פשוט לא שלטת בעצמך. כאן אתה יכול לבכות על כתפו, להתלונן ולרשום: בעבודה הם הועמסו יתר על המידה, הלקוח הבררן מיצה את כל נפשו, הבוס מצא עוול שלא בצדק. ברוב המקרים, האיש עצמו ממהר לנחם את העבריין, ומבטיח שכבר שכח הכל ואינו נתבע.
שלב 2
אם אינך רוצה לבקש סליחה, אתה יכול לנהוג בעדינות יותר, בדרך סיבוב, באומנות נשית ובאופן ערמומי (במובן הטוב של המילה). קבל מבט אשם-מבויש כמו "ענווה עצמה", תן לקרוע בקצב שלך. אדם ללא מילים יבין שאתה מצטער, תצטער על מה שקרה.
שלב 3
שפת גוף וגוף ותיקה כמו העולם. היצמדו בעדינות לאיש הפגוע, טפחו לו על הראש, שפשו את לחי על הלחי, חבקו, נשקו, לחשו מילים רכות. לעיתים נדירות נציג המין החזק יכול לעמוד בפני "התנצלות" שכזו.
שלב 4
בחלק מהמקרים, תיאטרליות מסוימת, טיפשות לא תפגע (כמובן, אם העלבון לא חזק מדי). ידיים עקומות בתפילה, מבט מבוהל במכוון, שאלה שהוצבה בקול רועד: "לעולם לא תעשה שלום איתי עכשיו?" - ועכשיו אדם שרק רחרח מחוסר שביעות רצון, זועף פנים, מוכן לצחוק בעליצות.
שלב 5
אולי הטעות החמורה ביותר שאישה יכולה לעשות במצב כזה היא לא לעשות כלום. כאילו, זה בסדר, הוא יסבול, ובכלל, "הם נושאים מים לנעלבים." כן, ישנם נציגי המין החלש שמשום מה בטוחים בכנות שרק להם הזכות להיעלב. וגברים, מכיוון שהם שייכים למין החזק יותר, חייבים לסבול את רגשותיהם ושינויי אופיים בסבלנות סטואית.
שלב 6
מה אתה יכול להגיד על זה? התנהגות זו אינה מכבדת אישה. והיא לא צריכה להיות מופתעת או להתמרמר אם הם מפסיקים לאהוב אותה. היא תהיה היחידה שאשמה בכך.
